פרשת במדבר
כוחה של תפילה
סיפר הרב אברהם דייטש המשמש בקודש אצל כ"ק האדמו"ר מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל, על אברך אחד שאשתו נתייסרה באיזה מחלה, הם ניסו כמובן טיפולים שונים ומשונים, התברכו בכל מיני סגולות, ביקרו אצל טובי הרופאים ואצל פרופסורים מומחים, אך כולם אמרו שאין שום תרופה לדבר הזה. לאחר שעבר כמה זמן, התקשרו אליהם יום אחד מבית החולים הענק שבבוסטון, בבשורה חדשה שעלה בידם לפתח כדור חדש שלאחר שנים של מחקר התברר שיש סיכויים טובים שהכדור הזה יועיל מאוד לרפואתה, ובאפשרותו לסייע לאנשים שסובלים בתחום הזה. אך הבעיה שיש בכדור הזה הוא שיש בו אחוז ניכר של סיכון, ותוצאות המחקר המקיף גילו שאצל חלק קטן מן החולים שהתנסו בתרופה הזו, לא רק שלא הועיל אלא גם הזיק להם מאוד.
האברך הוזמן אל לשכתו המפוארת של נשיא הפקולטה פרופסור מומחה ומדופלם, והוא הציג בפניו את כל נתוני המחקר המקיף ולא העלים שום פרט מכל המידע שבידיהם אודות התרופה הזו, הוא הציג את האפשרויות של הסיכוי מול הסיכון ואף פירט את תופעות הלוואי האפשריים, והשאיר את ההחלטה הגורלית בידי בני הזוג עצמם. האברך שהיה חסיד המקושר לרבו אמר לפרופסור, הלא פשוט הדבר שאין לנו עצמנו שום מושג בדבר ואם אתם הרופאים הגדולים שכבר ישבתם שנים טובות על מחקר מקיף זה ועדיין אין לכם דברים ברורים, אז מה אנחנו נוכל להבין טוב יותר מכם. אבל יש לנו רבי גדול צדיק יסוד עולם, שאנחנו מתייעצים איתו על כל דבר וענין, וצועדים בכל אורחות חיינו על פי הוראותיו הברורות, ולכן גם בשאלה זו אנחנו רוצים לשאול את דעת הקדושה ומה שיורה לנו כן נעשה.
הפרופסור שמע ואמר אם כן אכין עבורכם את כל החומר שיש בידינו מסיכומי המחקרים השונים, וכן את כל התוצאות שהתקבלו מסדרת הניסויים הרבים, כדי שיהיו לרבי את כל הנתונים לפניו. ניגש הדוקטור אל משרדו, והחל להדפיס את כל המסמכים הנצרכים, וחזר לאחר שעה ארוכה כשבידו תיק עב כרס, מלא וגדוש בדפים ובמסמכים שונים, הוא הגיש להם את התיק הכבד, ואיחל להם הצלחה רבה. לאחר שהאברך לקח את כל החומר הדרוש, יצא בנסיעה אל מורו ורבו, והציג את שאלתו הקשה לפני הרבי, האם יכניסו את עצמם אל הטיפול החדשני עם כל הסיכונים שיש בדבר, או שעדיף להם שלא להיכנס לזה, ושב ואל תעשה עדיף. הרבי הקדוש התייחס לשאילתא זו במלוא הרצינות, הוא נטל את כל החומר הרב לידיו, ביקש מהאברך להמתין בחדר ההמתנה בכדי שיוכל ללמוד את החומר ולהוציא תשובה נכונה בנידון. כנראה הבין הרבי ששאלה זו אינה נוגעת עבור אברך זה בלבד, אלא יתכן ויש כאן פריצת דרך להושיע עוד חולים נוספים.
הרבי הסתגר בחדרו והחל לעבור על כל החומר כולו, מהתחלה ועד הסוף, כשבאמצע ביקש מן הגבאי המסור ר' אברהם דייטש הנ"ל, מספר הסיפור להתקשר אל כמה פרופסורים ידועי שם מבית החולים שתחת נשיאותו, וערך עמהם שיחות ארוכות, בניסיון לברר כל דבר כראוי.
ולאחר כל זאת כשעדיין הסתפק בדבר ביקש לקשר אותו עם גדולי עסקני הרפואה שבעולם החרדי, ואף איתם האריך בשיחות נוקבות בענין השאלה הקשה שלפניו. ארבע שעות תמימות ישב האברך והמתין מבחוץ, ובכל אותה העת הוא מעתיר בתפילות רבות, כשספר התהלים הפתוח לפניו כבר נשטף כמה וכמה פעמים בדמעות רותחות. לאחר שסיים הרבי את מלאכת הבירור נקרא האברך להיכנס בקודש פנימה, כשכולו מתוח בדריכות בציפייה לשמוע ולקבל את הכרעתו של הרבי.
לאכזבתו העמוקה אמר לו הרבי, שלאחר שבדק את כל הצדדים היטב לחיוב ולשלילה, הוא מצטער על כך שאינו יכול לעזור להם, מאחר ואין אפשרות להעלות הכרעה ברורה בדבר, מכיון שישנם צדדים רבים לכאן ולכאן. ולפיכך הוא משאיר את ההחלטה בידיהם עצמם. ואם הם רוצים להשתמש ברפואה זו הרי שהם רשאים. כששמע האברך את תשובת הרבי שאינו יכול להכריע בדבר פרץ בבכיות נוראות, הוא בכה כך שעה ארוכה, ופתאום קם ממקומו ניגש אל ארון הספרים שבחדר, השעין את ראשו על הספרים ובכה בבכיות נוראות על מר מצבו. שהנה כשכבר נראה היה שיש איזה סיכוי ותקוה לישועה, גם היא נגוזה ומתרחקת מהם.
לפתע קם הרבי ממקומו בהתרגשות גדולה, ואמר לאברך, דווקא בזה כן יכולני לעזור לך והנה גם הרבי פרץ בבכי מר, וכך געו השניים החסיד ביחד עם רבו בבכיות של תפילות ובקשות להשם יתברך, להיוושע בישועה ורחמים. והנה למרבה הפלא הועילה אותה הרפואה, והתמלא הבית כולו אורה, וזכו להעמיד דורות ישרים ומבורכים, זרע ברך ה'. ללמדך כוחה של תפילה ודמעה, תפילה הבוקעת ממעמקי לב נשבר עולה ובוקעת רקיעים, קורעת את כל המסכים ומבטלת את כל הגזירות, ומביאה את הישועה למעלה מדרך הטבע.
בפרשתינו כשהתורה מפרטת את מניין בני ישראל, רואים שמתוך כל שנים עשר השבטים השבט הכי גדול היה שבט יהודה, ואחריו היה שבט דן עם למעלה משישים ושניים אלף יוצאי צבא לבד מנשים וטף, בעוד ששאר השבטים היו פחותים מהם בהרבה. על כך אמר החפץ חיים זיע"א שאם נתבונן קודם נבחין שלדן היה רק בן יחיד, וגם הוא היה חרש ושמו חושים, וזאת בשונה משאר כל האחים שהתברכו בבנים רבים. ומסתמא בשוק ריכלו מאחרי גבו של דן ואמרו: תראו איזה מסכן, כל מה שיש לו זה רק בן אחד ובנוסף לכל הוא גם חרש, מי יודע מי תסכים להתחתן איתו, וכמה נחת הוא יראה. מה שאין כן אחיו בנימין יש לו עשרה בנים, וכן שאר האחים שהתברכו בבנים רבים בוודאי הם יראו דורות ישרים מבורכים. אך הטוב ומטיב חשב לעשות אחרת. ודווקא מאותו בן הוא הקים את השבט הכי מפואר, ודווקא דן הוא זה שראה בנים ובני בנים רבים יותר משאר אחיו.
וייתכן שדווקא מחמת שהיה לו רק בן יחיד ועוד חרש, הוא לא התייאש ופנה בנפש מרה בתפילות ותחנונים רבים שיחוס עליו הקב"ה ויברכו בזרע רב ומבורך, בשונה משאר אחיו שאולי פחות חששו מכך אחרי שראו בנים רבים הגדלים על ברכיהם. ולכן מתוך שהתפלל בהשתפכות הנפש, זכה לקרבת אלוקים אמתית ונשמעו תפילותיו לרצון לפני אדון כל.
יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי מלוד
לע"נ שלום בן יוסף ומלכה בטוניאשוילי
