פרשת וישלח
בפרשת השבוע כתוב על יעקב אבינו: "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו". רש"י הקדוש מביא על כך מדרש אגדה: "ויזרח לו השמש, לצרכו, לרפאות את צלעתו… ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע, מיהרה כעת לזרוח בשבילו. "
הרב אלימלך בידרמן שליט"א הביא רמז נפלא בשם בעל ה'שבט סופר': שהמדרש הזה בא להביא חיזוק גדול לכל אלו שנראה להם ששקעה עליהם השמש שלא בעונתה, כמו שהעולם אומר "פעם היו זמנים טובים, אבל היום כל המצב הפוך לגמרי, הכל חושך ואפילה ולא רואים שום אור בחיים". ועל אותם אנשים ללמוד ממעשי אבות, כי גם כאן כשיעקב אבינו יצא מבאר שבע שקעה עליו החמה באמצע היום, והיה נראה שהפסיד ב' שעות מאור היום, אבל לפי האמת אותה שמש ששקעה וחדלה מהאיר על הארץ אחרי עשרים ושניים שנה הייתה בוקעת ועולה לו ש"ותקע כף ירכו" כשהוא בעצמו היה צריך לה כשהיה צולע על ירכו והקדימה רפואתו בב' שעות… והרי שכבר שנים רבות קודם צליעתו כבר הוכנה רפואה למכתו, נמצא שמה שנראה כרעתו היה בעצם לטובתו ולעזרתו, ובאמת כל הקשיים הם 'זריחה ומרפא' עבורו.
וכמו שכתוב החפץ חיים זיע"א וזה לשונו: וכיום שדעת האדם מעוטה כל כך, אין לנו לחקור אחר הנהגתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וצריך האדם להתהלך עמו בתמימות ולהאמין שכל מה שהוא עושה, הוא הכל לטובה, כי מפי עליון לא תצא הרעות, ואז בוודאי יזכה לראות בסוף באלו הדברים גופא שהיא הכל רב טוב וחסד.
להלן סיפור מרגש שהתקבל במכון 'ווי העמודים' ממספר אחים ואחיות שהם ידידים של כולל 'בית דוד' בארה"ב: לפני כמה חודשים, גילתה המשפחה הזדמנות לקנות חמישה בניינים בארה"ב, המכילים יחד כ-500 דירות. הם ראו בכך השקעה משתלמת שתניב להם רווחים גדולים. אחד מבני המשפחה, אחיין של אחד האחים, לקח על עצמו לבדוק את העסקה וניהל את המשא ומתן. לאחר בדיקה יסודית הוא הגיע למסקנה שהעסקה אכן רווחית. האחיין סיכם עם המתווך שהם ישקיעו רבע מיליון דולר, ואת שאר הסכום יקבלו כהלוואה מהבנק. אם הבנק יאשר את ההלוואה, הבניינים יהיו שלהם. אם לא, הם יפסידו את ההשקעה הראשונית. במהלך המשא ומתן, האחיין שמע מהמתווך שהיו הצעות גבוהות יותר והציע חצי מיליון דולר נוספים על ההצעה הקודמת. המתווך נתן לו להבין שההצעה הזו תזכה.
אך כמה ימים לאחר מכן, התקשר המתווך לאחיין והודיע שהבניינים נמכרו למישהו אחר. האחיין היה מאוכזב מאוד, אך במקום להתווכח הוא שתק. כוח השתיקה נבע מהחלטה שקיבל על עצמו שנים קודם לכן – להודות להשם על כל דבר שקורה, בין אם נראה טוב ובין אם לא, מתוך אמונה שהכל לטובה. מיד לאחר השיחה, הוא התקשר לגיסו, שהשקיע אף הוא מאמצים רבים בעסקה, ואמר לו: "צריך לעשות 'לחיים'!". הגיס הופתע, וכששאל אם זכו בעסקה, ענה האחיין: "לא, אבל דווקא בגלל שלא זכינו. זה ודאי לטובתנו, גם אם אנחנו לא רואים את זה כעת".
כמה שבועות לאחר מכן, פרצה מגפת הקורונה והבנקים החלו להקשיח את התנאים למתן הלוואות. התברר שאם היו זוכים בעסקה, סביר להניח שלא היו מקבלים את ההלוואה מהבנק, וכתוצאה מכך היו מפסידים את ההשקעה הראשונית של רבע מיליון דולר. במסיבה שנערכה לכבוד 'האי זכייה', קם האחיין והודה להשם על שהגן עליהם והציל את כספם. הוא המליץ לכולם לאמץ את ההתנהגות הזו: להודות תמיד להשם, כי הכל ממנו, גם כשאנו לא מבינים את הסיבה.
לאחר שהסיפור נשלח למכון 'ווי העמודים', אחד האחים התלבט אם לפרסם אותו, מחשש שיגרום עגמת נפש לאנשים דומים שהשקיעו בעסקאות והפסידו את כספם. אולם הרב יצחק זילברשטיין שליט"א השיב לו שדווקא פרסום הסיפור יחזק אותם, שכן הוא מוכיח שהכל מתוכנן מלמעלה. והרי הם אכן ניצלו. הרב הוסיף ואמר שאף על פי שאין אנו מבינים את חשבונות שמיים, עלינו להתחזק באמונה ובביטחון בהשם, שכן הוא שומר עלינו ועל רכושנו באהבה. וגם אם אדם מפסיד את ממונו, הרי זה ודאי לטובה, ואולי אובדן הממון נועד להצילו מדבר חמור יותר, כמו שאמרו חז"ל. על כל זאת, יש לומר בקול רם: "הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו".
יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי – לוד
