פרשת בחוקותי
״אם בחוקותי תלכו״
פירש״י ״שתהיו עמלים בתורה״.
מסופר על החזו״א שהיה מפורסם בהתמדתו בתורה ובעמלו בה, פ״א שמעו קול חבטה בחדרו בלילה, נכנסו וראוהו שוכב על הרצפה, נבהלו והקימוהו. הרגיעם החזו״א ואמר ״אל דאגה״, אני פשוט רגיל ללמוד עד כלות כוחותיי ומשאיר מס׳ רגעים עד שאני מגיע למיטתי. הפעם כנראה לא אמרתי נכון הדברים, ולכן נפלתי בדרך למטה. ועוד, פ״א ראוהו שוכב על מיטתו ללא כרית לראשו. שאלוהו לפשר הדבר, וענה להם, כי אם היה לו זמן להניח הכרית מתחת לראשו, בטח שהייתי ממשיך ללמוד עוד מס׳ רגעים תורה.
״אם בחוקותי תלכו״
המדרש ב״ויקרא רבה״ מביא המשלים הבאים: אמר רב אמי ראמות לאויל חכמה״, כשהנך רוצה להעניק לטיפש מתנה ותכשיט, אמור לו דבר חכמה וזהו שכ׳ במשלי ״ראמות״, מין תכשיט לאויל (טיפש) דבר חכמה. אמר ר׳ יוחנן במה הכתוב מדבר, בלחם התלוי באויר תקרה, האויל אומר, א״א להגיע לשם, החכם אומר לו, והרי זה שם, כך מי שטיפש אומר, מי יכול ללמוד תורה שהרי היא בליבו של חכם, והחכם אומר, למד ב׳ הלכות יום ול״מ עוד ואז תגיע לחכמת התורה.
אמר ר׳ לוי, משל למה הדבר דומה, לאדם ששכרוהו לשאוב בסל מים ולהעביר מנהר לנהר.
הטיפש אומר, מה אני עושה אין בי תועלת, החכם אומר, והרי שכר יגיעה יש לי?!
אומר אדם, אני מגיע לשיעור אני לא מבין כלום, פשוט לא מבין. הקב׳׳ה ברא אותי עם סל של חורים, מכניס פה מוציא פה. לשם מה לי להתחיל (וכמו שמסופר על א׳ שאשתו אמרה לו מדוע אין אתה הולך לשיעור ה״דף היומי״, תמיד אני שמחה שאתה מגיע רענן מהשיעור והיא אינה יודעת, שהוא מגיע רענן כי הוא ישן כל השיעור) והקב״ה אומר, מה אכפת לך, אני משלם על כל דקה!
ועוד מספר מדרש אחר, יום אחד אליהו הנביא עובד בשוק והנה מגיע ״בור ועם הארץ״ ומתחיל לצחוק וללעוג על אליהו הנביא ה׳ ירחם, אומר לו אליהו הנביא, מה כבודו יודע, א״ל, איני יודע לא תלמוד ולא משנה ולא מקרא, כלום! א״ל אליהו הנביא, א״כ, מה תענה ליום הדין?! א״ל, אל תדאג אליהו, אני מסודר!
א״ל ריכזתי את כל תעודותיי מתחילת לימודיי עד סופן, כולם אותו דבר כל הציונים ״גרועים״, שנה אחת היה שינוי, וקיבלתי מכות, מה קרה? פ״א קיבלתי ב״מוסיקה״ ציון טוב, כשאבא קרא הציונים, כל ציון ״בלתי מספיק״, פחדתי, והרמתי ידי וחיפיתי על פני מפחד אבי ואבא לא עשה כלום, כשהגיע ל״מוסיקה״, נרגעתי, והורדתי את ידיי, ופתאום, טראח, כזו סטירת לחי, אמרתי לו, אבא, מה קרה, דוקא פה. א״ל תורה, חשבון וכו׳ אין לך כ״כ כח ללמוד, לשיר יש לך כח?! שנה אח״כ גם לשיר הפסקתי. ולכן כשאגיע למעלה לשמים, מה ישאלו אותי והרי באף מקצוע לא הצטיינתי.
שאלו אליהו הנביא, במה אתה עובד, א״ל דייג, א״ל מה הדייג עושה. תיאר לו הדייג, א״ל ומי נתן בך דעת להבין מלאכה זו, א״ל כל טיפש מבין, מה צריך שכל לשם כך?! א״ל אליהו, מי שנתן לך שכל לתפוס דגים, נתן בך שכל ללמוד תורה. והמדרש מספר בהמשך, שאותו אדם החל לבכות וחזר בתשובה.
פירוש המדרש, א׳׳ל אליהו הנביא כשהגעתי לחוף הים ראיתי מס׳ דייגים, לאחד היה לו בדלי 10 דגים, לשני 8 דגים לשלישי 6 לך 5, מדוע זה כך:
אלא ודאי דכ׳׳א מהדייגים, תפקידו לזרוק החכה לים, כמה ידוג, אינו יודע! מי יחליט כמה יתפוס, רק ה׳!
אותו דבר גם כאן, אדם חייב להגיע לשיעור תורה! כמה יכנס תלוי בה׳!
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
