התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וישב'

פרשת וישב

בפרשתינו מספרת התורה על יוסף הצדיק שהיה יפה תואר ויפה מראה ובגלל שהוא היה מסלסל בשערו אשת פוטיפר רצתה להינשא לו וזה גרם לכך ששמו את יוסף במאסר אבל גם שם כל מה שיוסף עושה ה' מצליחו.

הרבי מליובאוויטש מסביר שהסיפור הזה מתחלק לשתי חלקים א- ביחס ליוסף שהיה יפה תואר ויפה מראה. ב- ביחס לאשת פוטיפר לגבי יוסף הצדיק נאמר 'יוסף ה' לי בן אחר", האדמו"ר הצמח צדק מפרש שעבודתו של יוסף היתה לעשות את האחר (אותו אחד שלא שומר תורה ומצוות) לבן (לבעל תשובה) וליוסף היה את הכוח לכך מכיון שהוא עצמו היה 'יפה תואר ויפה מראה' הוא היה יפה במצוות עשה ובמצוות לא תעשה ומכך אנחנו לומדים הוראה שהרי כל אחד נדרש לעסוק לא רק עם עצמו בלבד כ"א גם עם אחרים ועליו לזכור לשם השפעה על אחרים את הכלל 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' (בבא מציעא קז:). עליו להיות יפה תואר ויפה מראה ואז יהיה מסוגל להשפיע גם על האחרים, ואין פירוש הדבר שיש לאדם לחכות להתעסק עם אדם אחר עד שהוא בעצמו יגיע לשיא השלימות אלא למרות מעמדו ומצבו עכשיו עליו לעסוק גם עם אחרים ואסור לדחות את זה. אבל מצד שני הוא צריך לזכור לטפל גם בעצמו ולתקן את החסרונות שלו מכיון שתיקון חסרונותיו אינו נוגע רק לו בעצמו כ"א גם לזולת מכיון שכשיש לאדם חיסרון שהוא לא עושה כלום כדי לתקן אותם השני מרגיש בכך ויהיה קשה להשפיע עליו א"כ על האדם לתקן את מידותיו הוא מכיון שאם לא עושה זאת זה יכול לגרום לנזק גם לאחרים ויש להשקיע מאמצים גדולים ולהשתדל להיות 'יפה תואר ויפה מראה', כי זה לא מדבר רק על היחיד כ"א לרבים.

וההוראה הנלמדת מהסיפור של אשת פוטיפר: רז"ל מספרים לנו שאשת פוטיפר התכוונה לשם שמים היא חזתה שיצאו ממנה ילדים מיוסף, אך היא טעתה שכן הם לא יצאו ממנה כ"א מבתה אסנת. ומכאן רואים שיכול להיות דבר שבחיצוניות ובפועל הוא ההפך הגמור של הקדושה אבל בפנימיות שלו הכוונה היא לשם שמים לשם הוספה ותועלת לקדושה. אדמו"ר הזקן מסביר שבתניא (אגרת הקדוש כ"ה) שבשעה שיהודי עומד ומתפלל ובא אליו גוי ומבלבל אותו צריך הדבר להשפיע עליו לא רק שלא להתחשב בכך אלא אדרבה להתעורר ביתר שאת לתפילה ויותר כוונה ממעמקי הלב, אלא שנשאלת השאלה אם המטרה היא לעורר את היהודי לתפילה ביותר כוונה למה זה צריך להתבטאות בכך שגוי יפריע לו בתפילתו שזו תופעה הפוכה מכך? אלא הפירוש של הדברים הוא שהגוי עצמו בפנימיותו ושורשו יודע שעליו להוסיף בקדושה אבל בגלל שהדבר עובר בעולמנו באמצעות גוי שהוא ההפך מהקדושה הוא מתבטא בצורה הפוכה אבל הכוונה הפנימית היא לסייע ולהוסיף בקדושה וכפי שאומר המגיד ממעזריטש נ"ע שכל העניין של רדיפת לבן אחרי יעקב הייתה בגלל שהיה צורך בתוספת האותיות בורה ולכן לבן רדף אחרי יעקב והסיפור נכתב בתורה ויצא מכך שנוספה עוד פרשה בתורה ומכאן למדים שגם אם יש דבר שהוא מנגד לקדושה, בתוך תוכו בפנימיות לא רק שהוא לא מנגד לקדושה אלא מסייע לו כי אין שום דבר רע יורד מלמעלה ושהאדם יישם את הדברים האלו לא זו בלבד שהעלם לא יגרום רפיון אלא אדרבה הדבר יוסיף כח וחיזוק.

יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתי והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.

שבת שלום.

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*