"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה"
ונשאלת שאלה בענין הגישה הזאת של יהודה, שניגש ליוסף בשלושה דברים :
א.בתפילה, ב. בפיוס, ג. במלחמה . והכל כדי לקחת את בנימין מעמו. והלא בסוף פרשה קודמת, הוא בעצמו הסכים ליוסף ואמר "אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים".ויוסף הקיל להם את העונש ואמר "האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם".וא"כ ,מה לו להתרעם ולגשת אל יוסף בזה.
אלא ,שסבור היה יהודה, בשעה שנמצא הגביע והם הואשמו בגניבה ,חשב אז, שכבר התחיל השעבוד של גזירת בין הביתרים ולכן קיבל עליו את העבדות באהבה וברצון,אולם כשאמר לו יוסף שרק האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואילו אתם עלו לשלום אל אביכם. אז אמר יהודה שאין כאן כל ענין גזירת בין הביתרים , אלא סתם עלילת דברים ומזימה, להשאיר אצלו את בנימין, וע"כ התקומם וניגש אליו עד למלחמה בכל כוחו, כדי להציל ולקחת מעמו את בנימין.
וזאת אשר כבר אמר להם אביהם כאשר כלו שבע שני השבע, ובאו שבע שני הרעב אחריהן, אמר יעקב "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים" והיה צריך להיות כתוב בתחילת הפסוק "וישמע" יעקב כי יש שבר במצרים. ולא , "וירא יעקב",אלא שראה ברוח הקודש שיש שבר במצרים , והיינו שישתברו שם וישתעבדו שם ..וכן ראה בזה שיש ש"בר" היינו תקווה טובה ואחרית שלום, ואשרי שאל יעקב בעזרו שיברו על ה' אלוקיו". וזהו שרמז לבניו, "רדו" שמה ושברו לו משם ונחיה ולא נמות" .210 שנים שהיו במצרים וכן רמז להם . שם בן רחל על יוסף שצריך להיות במצרים. וזהו שיהודה ניגש אל יוסף, משום שדן את הדברים שהכל הגיע להם בגלל החטא הישן של מכירת יוסף, והרי בנימין לא היה בעת המכירה ולא השתתף בזה. ואם זה מידה כנגד מידה רק שאר השבטים צריכים להיענש ולא בנימין, ולזה בא, ב-ג' דברים בתפילה, בפיוס ובמלחמה, "ידבר נא עבדך דבר וגו'". פירוש א: עדיף שנדבר פה אל פה, ולא ע"י המתורגמן, ואז, "אל יחר אפך בעבדך" שהוא בשביל "עבדך" שאמרו על יעקב אביהם והוא שמע מפיהם ומפי המתורגמן ולזה חסרו לו 10 שנים משנותיו.
פירוש ב: כל דבר שנעשה ע"י אחרים, פעמים שאינו קולע למטרה, ואף שאמרו "שלוחו של אדם כמותו" , פעמים הוא כמותו היינו כמו "מת" ואינו פועל טוב.
פירוש ג: אמר יהודה, שידבר עבדך זה ששם הגביע באמתחת בנימין, ואז אל יחר אפיך על בנימין אחינו.
ואמר "כי כמוך כפרעה". אני מכבד אותך כפרעה, עוד, עתיד אתה ללקות כפרעה שלקה בנגע צרעת , ועוד מה פרעה גוזר ואינו מקיים אף אתה אמרת ואשימה עיני עליו ועכשיו אתה משאירו אצלך, ועוד, אתחיל ממך ואסיים בפרעה. ובאותו זמן כעס יהודה ,ואמר לנפתלי לך וראה כמה שווקים יש , חזר ואמר שתים עשרה , אמר יהודה, אני אחריב ג' ואתם תחריבו אחד. עד שהרגיעוהו אחיו. ומלאכי השרת אמרו זה לזה, הבה נרדה ונראה שור וארי מתנגחים ומתנצחים בניהם. שנא' :"כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו נבהלו נתפזרו"..
ואז אמר לו יוסף, מדוע אתה מדבר יותר מדי מכל אחיך, א"ל משום "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לאבי כל הימים ", ולכן מוכן אני לשמש תחתיו כעבד, יותר טוב ממנו אם לשמש אנא, ואם לשאוב לך מים אנא . ואם לחטוב עצים אנא , ואם למלחמה אנא , וזהו שאמר "ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוננו והנער יעל עם אביו", והוסיף עוד ואמר. "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי" ומכאן רמזו, על כל אחד ואחד מאיתנו, שצריכים לחשוב ולומר איך נעלה אחרי 120 שנה אל אבינו שבשמים, וימי כוחות הנערות, אם אינם איתנו בתורה ומעשים טובים וחינוך ילדינו, וכדברי המשנה בפרקי אבות "יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו' לעשות רצון אביך שבשמים" שע"י מעשיהם הטובים של הבנים מעלים נשמת אביהם שבשמים.וזה העניין שהכריע את יוסף לגלות עצמו לאחיו שעמדו במבחן ובניסיון ולא "ויתרו" על בנימין והגיעו למצב "אני יוסף אחיכם" ואז יקרא יעקב אבינו "חי" וכאשר "עוד יוסף חי" "עוד אבינו חי".והוא אבינו שבשמים יושיענו ויגאלנו שנית לעיני כל חי. וע"ז נאמר בשיר השירים."מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך" ויהי הקב"ה עמנו לא כמו קין להבל אחיו, ולא כמו ישמעאל ליצחק. ולא כמו עשו ליעקב ולא כמו השבטים ליוסף, אלא כמו יוסף לשבטים שאמר "ואתם חשבתם עלי לרעה אלהים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה להחיות עם רב".
וכמו שאמר יוסף, אני יוסף אחיכם, כך עתיד הקב"ה לומר "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית אני ה' אלהיכם".
הרב יעקב בוטראשוילי מלוד
