פרשת 'נח'
בפרשתנו מסופר על חטאם של אנשי דור הפלגה, שביקשו למרוד בקב"ה באמצעות בניית מגדל בבל. הם דיברו שפה אחת ופעלו מתוך אחדות, והקב"ה העניש אותם באומרו: "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם… וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר". עד אז, בעשרים הדורות שחלפו מבריאת העולם ועד מגדל בבל, דיברו כל בני-האדם בלשון הקודש, והשתמשו בה לכל צורכיהם. רק לאחר חטא מגדל בבל יצר הקב"ה שפות רבות, וכך פירק את האחדות שנוצלה למטרות שליליות. אך נשאלת השאלה, איך ייתכן שֶׁשָׂפָה קדושה כל-כך שימשה למטרות חולין, ועד שהשתמשו בה למרוד בקב"ה?
ההבדל בין לשון הקודש לשפות האחרות הוא שהשפות האחרות הן למעשה מערכת סימנים מוסכמת בין בני-האדם כדי שיוכלו לתקשר ביניהם. לעומת זה, לשון הקודש לא נוצרה על-ידי בני-אדם, אלא היא שפתו של הבורא, ובאמצעותה הוא ברא את העולם. את העולם ברא הקב"ה באמצעות השפה, שהיא כלי שמתאים את החיוּת הרוחנית לפרטי העולם הגשמי. שמו של כל נברא הוא מעין קוד רוחני שדרכו מנותבת מנת החיוּת המתאימה לו. בדורות הראשונים לבריאה הכירו בני-האדם את סודות השפה, וכאשר השתמשו בה הייתה החיות האלוקית חשופה לעיניהם. כשאדם היה קורא לאבן בשמה – היה מגלה את החיוּת הרוחנית הטמונה במילה 'אבן'.
אנשי דור הפלגה נענשו בנטילת לשון הקודש מהם. כעת, אם רצונם לגלות את האלוקות שבבריאה עליהם לדבר בשפות החולין למטרות של קדושה, וכך לגלות שגם השפה הזרה מקורה בקדושה, שכן הקב"ה הוא ש"בלל שפת כל הארץ". בהיבט רחב יותר, שתי הגישות האלה מייצגות שתי דרכים כיצד להאיר את החולין שבעולם באור הקדושה. דרך אחת היא להשתמש בלשון הקודש. להרעיף על החולין קדושה כפי שהיא, בצורתה הטבעית, והחולין מושפע מעצם החוויה הרוחנית. הדבר דומה לאדם הלומד תורה ועוסק ב"שור שנגח את הפרה". על-ידי הלימוד הוא מקדש את המושגים הגשמיים, מלמעלה למטה.
הדרך השנייה דומה לשימוש בשפות זרות לקדושה, כאשר זו מתאימה את עצמה לגשמיות ומדברת בשפתה. הדבר דומה לאדם המתגורר במדינה זרה, ובאמצעות חוקיה ושפתה הוא מקיים מסחר הגון על-פי כללי ההלכה וחושף קדושה בגשמיוּת מתוך הגשמיות עצמה. סגנון השפעה כזה נעשֶה 'מלמטה למעלה'. דוגמאות לכך מצויות בתורה עצמה, שבה יש מילים בשפות זרות, כמו "יגר סהדותא", ועד שכמה חלקים מכ"ד ספרי הקודש נכתבו ארמית. לכן לעתיד לבוא לא יתבטלו השפות הזרות, אלא גם בהן תתגלה הקדושה, כנאמר: "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה'". (תורת מנחם)
