פרשת ויקרא
ספר ויקרא זהו הספר השלישי מתוך חמשה חומשי תורה שנקרא גם "תורת כהנים" "ספר הקורבנות".
לאחר שלמדנו על הקמת המשכן וכליו מפרשת תרומה ועד פרשת פקודי, עכשיו אנחנו מתחילים לקרוא וללמוד את הספר השלישי את ספר 'ויקרא' שבו אנו לומדים על הקורבנות, איזה סוגי קורבנות ישנם, וכיצד מקריבים, איזה סוג קורבן מקריבים על כל חטא או אירוע כזה או אחר שעובר על האדם.
בפרשת ויקרא אנו גם לומדים על סדר העבודה של הכוהנים במשכן, כיצד על הכוהנים לקבל את הקורבן ממי שמביא אותו למשכן ומה עליו לעשות לקורבן, כיצד לטפל בבקר או בצאן או כל קורבן אחר שמביאים למשכן כדי לכפר על עבירה שהאדם חטא, או להודות לבורא עולם על חסד או כל טובה אחרת שהקב"ה עשה עם האדם. ואת זה לומדים מפרשת ויקרא,
נחזור לתחילת הפרשה וכאן אנחנו רואים את ענוותנותו של משה רבנו שאפילו שהקב"ה קורא למשה להיכנס לאוהל מועד בכל זאת משה רבנו אינו מחשיב את עצמו כראוי לכך שיבוא אל אוהל מועד, אבל הקב"ה קורא למשה ולכן הוא חייב ללכת כפי שכתוב "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר",ידוע השאלה על א' זעירא של המילה ויקרא מדוע נכתב הא' זעירא כי משה לא רצה שיכתב ויקרא כפי שזה נכתב וזה שוב בגלל הענוה של משה. משה רבנו רצה שיכתב ויקר מלשון מקריות אבל קריאה זו היא לא סתם קריאה אלא זה מתוך חיבתו של הקב"ה למשה רבנו לכן הקב"ה קרה לו ב"ויקרא" וכפי שאומר המדרש שאפילו מלאכי השרת אינם יכולים לשמוע קריאה זו, ועוד על ספר ויקרא שידוע שבתלמודי תורה הספר שמתחילים ללמד את הילדים הוא ספר ויקרא, ולמה לומר לנו שכפי שהקורבנות באים לכפר על העבירות של האדם כך גם הבל פיהם של הילדים משבית ומכפר על כל מיני גזירות קשות שצריכים ח"ו לרדת כאן לעולם הזה, כפי שכתוב "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם".
מובא במדרש שבשעה שאמר הקב"ה למשה לעשות את המשכן עשה לי משכן, על כל דבר ודבר שמשה היה עושה היה כותב עליו כאשר ציווה ה' את משה, אמר הקב"ה כל הכבוד הזה עשה משה לכבודי שאני נמצא בפנים בתוך אוהל מועד ואילו משה נמצא מחוץ לאוהל מועד ומיד קורא הקב"ה למשה "ויקרא אל משה".
כמה עלינו ללמוד מגדולתו של משה רבנו ויותר מהענוה שלו שהיה בורח מהגדולה כפי שידוע שכל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו, ואילו משה רבנו היה בורח מהכבוד, וזה היה משה רבנו הכבוד והגדולה לא זה מה שהיה חשוב למשה רבנו, אלא עם ישראל היה הדבר שהכי חשוב למשה ולכן מידת הענוה היה מושרש אצל משה רבנו כפי שהתורה מעידה "והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה", וכפי שמובא גם באגרת הרמב"ן על מעלת מידת הענוה -'וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מידת הענוה שהיא מידה טובה מכל המידות טובות'.
יה"ר שנזכה להיות בעלי מידת הענוה באמת ולהשתדל בכך מאד. שבת פרשת ויקרא הוא גם שבת "זכור" שבת שלפני פורים וכשם שה' עשה ניסים ונפלאות אז בזמן מרדכי ואסתר שגם בימנו אנו שלנו נזכה, בברכת שבת שלום פורים שמח.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה" "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" כן תהיה לנו אמן ואמן.
הרב יעקב בטוניאשוילי הי"ו מלוד
לעילוי נשמת
נזי מזל בת בנימין ויוכבד אשת יצחק בטוניאשוילי
ת.נ.צ.ב.ה
