פרשת פנחס
פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן (כה-יא)
אומר רש"י שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אימו עגלים לעבודת אלילים, והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרן, האם לא ידעו שהוא נכד של אהרן? ודאי שהם ידעו הם פשוט רצו לבזות אותו וליחס אותו ליתרו. אם כן, בא הכתוב יחסו אחר אהרן.
אומר הכתב סופר: עיקר השכר של בן אדם בעולם הזה, זה כשהוא הולך נגד הטבע… מסירות נפש, מלחמה של ממש, השבטים ראו מסירות נפש, פנחס נכנס לאוהל עם רומח בלי פחד, ומקנא לה', כזו מלחמה מושלמת.. לא יכול להיות!. ולכן הם ביזו אותו, הם טענו שכל המעשה שהוא עשה זה בגלל שהיו לו יצרים של כעס וזעם, ירושה מהסבא קדישא – יתרו, וממילא לא מגיע לו בכלל שכר. בא הכתוב ויחסו אחר אהרן. הוא קיבל את הגנים של אהרן, והוא מסר נפש בשביל ה' יתברך ולכן בדין הוא שיטול שכרו.
אנשים מחפשים כל מיני סגולות וישועות, והם לא מבינים שכשאדם הולך נגד הטבע, הוא שובר את כל החוקיות שלו… בדין הוא שיטול שכר, הוא יכול לבקש, מה שהוא רוצה.
מריבה גדולה פרצה בין שני שכנים בבני ברק, אחד מהשכנים רדף את השני עד חרמה, הוציא עליו לעז, ולא נחה דעתו עד שלבסוף נתבטל השידוך של בת השכן שהתארסה לא מזמן. השכן לקח את זה קשה מאוד והביזיונות היו קשים. עברו כמה חודשים, והבן של השכן המלעיז התארס, ועוד איזה שידוך.. הלוואי על כל אחד. השכן הפוגע מתוודה ומספר, שהוא ואשתו יחלו שהשידוך הזה לא יעלה יפה.. מדובר על בני אדם לא מלאכים, וכך הם הרגישו. שבועיים לאחר האירוסין, המחותנים של השכן המלעיז שמעו על הסיפור שהיה, והם גם שמעו על הקפידא שיש לשכנים עליהם בכלל ועל השידוך בפרט. שלחו להם שליחים ומפייסים ואפילו ממונות… אך השכנים הפגועים לא סולחים, הם בשלהם הם לא מלאכים בשלב מסוים, המחותנים הודיעו לשכן המלעיז? אנחנו לא מבטלים את השידוך, אבל עוצרים את הכל עד שהשכן יסיר את הקפידא. השכן המלעיז ירד על ברכיו והתחנן שיסלחו לו.. אבל הפגועים רק יחלו לרגע הזה – תישאר תקוע, לא סולחים. יום אחד נגש החבר של השכן אליו, ואמר לו: אין סיבה שתסלחו, אבל ביזנס אתה רוצה לעשות? אם אתה צריך ישועה, תתגבר מעל הטבע שלך, תסלח ותבקש, כל מה שרק תרצה – יתממש. זה הסוד של דוד המלך: 'ישיחו בי יושבי שער.. ואני תפילה', ליהודי היו שני בנים נשואים אבל אין נכדים שנים, מה לא עשו ואיפה לא היו ואיפה לא התפללו, רשב"י, כותל, קברי צדיקים.. ואין.
הוא סלח לשכן, ועוד באותה שנה הפך לסבא עם שני נכדים.
המדרש מספר שאלכסנדר מוקדון היה רוכב על נשר גדול הוא היה חוקר את העולם, עגול, מרובע, חוקר את היבשה והים אבל איך הצליח לרומם את הנשר לגבהים כה גדולים ולשלוט בו? היה לו תרמיל עם חתיכות של בשר והוא היה נועץ חתיכה של בשר במקל ארוך ומחזיק את המקל מעל עיני הנשר… הנשר היה רואה את הבשר ומנסה להגיע אליו וכך היה הנשר מגביה עוף. יום אחד הוא היה באמצע טיסה בשמי האוקיאנוס מעל ים הגדול והוא התבונן בנפלאות הבריאה.. אך כשרצה להתרומם הוא חיפש בתרמילו.. ולצערו, נגמר הבשר. מה עושים במצב כזה?! אלכסנדר מוקדון לא נבהל.. הוא הוציא חרב מהנדן שלו, וחתם מעצמו ומבשרו חתיכה הראויה להתכבד, נעץ אותה במקל, והחל טוס ולהתרומם למעלה בחזרה..
מה המדרש רוצה לספר לנו…? שאם אי פעם יהיה לנו נשר כזה ונהיה תקועים גם אנחנו נעשה כאלו קונצים? מה חז"ל רוצים? חז"ל קובעים: אם אתה רוצה לשאוף ולהתרומם.. אם אתה רוצה לעלות מעלה מעלה תוותר מעצמך, לא על כולך, אבל בשביל לעלות למעלה, אתה חייב לחתוך קצת מעצמך, אדם שלא מוותר על שום דבר מהנוחות שלו, פשוט לא נוסק, הוא נשאר תקוע בחיים. אבל אם מבזים אותך ואתה שותק.. אם יורקים עליך ואתה אומר שזה גשם, אם דורכים עליך ואתה חושב שזה מסאג'.. כשאתה יודע לוותר כשאתה 'פרייאר' אז ורק אז אתה יכול להתעלות.
אדם לא מבין שלפעמים דווקא הניסיונות שה' מביא עליו דווקא הם באו כדי לנוסס אותו ולרומם אותו ולעלות אותו לרום המעלה.. זה הנהגת ה' בבריאה – הקב"ה מגביה שפלים.
שנזכה לדעת לקבל הכל בהנהגת ה' יתברך.
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
