הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'וארא'

הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'וארא'

פרשת "וארא"

'הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס …. ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב.. וגו"

יראת שמיים בגויים

התורה מכנה את המצרים בתואר 'הירא את דבר ה". אם נתבונן ביראתם של המצרים נראה כי היא טבעית והגיונית.

לאחר כמה מכות שקיבלו מהקב"ה ואחר שראו שאזהרותיו של משה כלפי העלול לקרות אותם אכן מתגשמות, הבינו שכדאי להיזהר מפני מכת הברד, שש המכות הראשונות הוכיחו להם שהדברים אינם מתרחשים מאליהם, אלא שיש יד מכוונת, וכאשר מגיעה מכת ברד הם חוששים לחייהם ונמלטים.

בספר 'דעות תורה' להגאון רבי ירוחם ליבוביץ ממיר זצ"ל, מבואר אודות מידת יראתם של המצרים  אשר ראו ולקחו מוסר, לפי שראו את יד ה' וההשגחה העליונה במתרחש איתם. הם יודעים שמכה נוספת אמורה להגיע אליהם ולכן הם יראים וחוששים. ואת מי הם יראים? את ה'!. אנו, מה נענה? אנו רואים צרה רודפת צרה ואין אנו מקשרים מה קורה איתנו, אלא מתייחסים לכל אירוע בתור 'מקרה'. וכבר עמד והתפלא רבי ישראל מסלנט על ענין יראת השמים שבאדם ותמה במשלו הידוע, שאם ימצא אדם כוס של מים, ורבים מן האנשים יאמרו לו שהמים זכים ובריאים, ואיש אחד יתרה בו ויזהירו שבכוס המים יש סם מוות, תיכף ימשוך האדם את ידו מן הכוס, למרות שרבים מן האנשים אומרים לו ההיפך, ואף אם יבטיחו לו שהם כבר שתו מן המים ולא קרה להם מאומה והם לא ניזוקו מן המים, בכל זאת החשש יקנן בלבו, שמא האדם שאמר לו שיש במים סם המוות אכן צודק, ולמה לו להיכנס לסכנת ספק חיים ספק מיתה.

מסיק מכך רבי ישראל מסלנט, איך האדם הולך בעולמו בטוח ובריא, אינו חושש, אינו דואג על אחריתו, והרי ישנם אנשים המתרים בו ואומרים לו כי לעתיד ענוש יענש ורע ומר יהיה גורלו על עוברו על מצוות ה', ואפילו אם הדברים אינם ברורים לו במאה אחוז, אפילו בחמישים אחוז, ואפילו בעשר אחוז, אומרים

לו שרע ומר תהיה אחריתו, והמוכיחים אותו אינם סתם אנשים כי אם צדיקים ויראי ה', מכל מקום הוא נותר בשלו, ועובר על עבירות חמורות. המצרים חששו לחייהם בעולם הזה, הזהירו אותם מפני מה שעלול לקרות ומיד אחזתם חיל ורעדה, והכתוב מזכירם במילים, 'הירא את דבר ה", דבר המורה על

יראת שמים שהיתה בהם.

יראת שמים צריכה לבוא מתוך התבוננות במתרחש סביבנו. לצערנו רבים מן האנשים 'מסתכלים אך לא רואים' וכתב כתב הרמב"ם (הלכות תענית פרק א' הלכה א)  כל דבר שיצר לכם כאן: בצורת, ודבר וכו' ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם וכו'. ואם בני האדם לא יתבוננו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, זהו רק מקרה – הרי 'זו דרך אכזרית' ולכן חובת ישראל כשיארע להם דבר חריג לא ייחסו לזה מקריות וטבעיות,

וכפי שהובא בגמרא ברכות ה: כשהחמיצו חביות היין של רב הונא הלך לשאול לחכמים בעבור איזה חטא נגרם לו הפסד זה, רב הונא לא חפש את הסיבה להחמצת היין בביתו בטמפרטורה שאינה נכונה, אלא הבין כי בהחמצת היין וההפסד יש לזה יד מכוונת מהשמיים, וכי הקב"ה חפץ שהוא יפשפש במעשיו ויתקן את דרכיו, כך אנו צריכים להתייחס לכל דבר הקורה איתנו.

הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*