פרשת תצוה
בפרק הראשון של המגילה מסופר על מלכות אחשוורוש ועל כל הסעודות שעשה כשנתישבה מלכותו. בחלקו השני של הפרק מסופר על הריגת ושתי. בפרק השני מסופר באריכות על החיפושים אחר מלכה במקומה של ושתי, ובהמשך מסופר על סדר הליכת כל אחת מהנשים אל אחשורוש כיצד נלקחה אסתר, כיצד נבחרה למלכה תחת ושתי, והסעודות שנערכו לכבודה. בסוף הפרק מסופר כיצד הצליח מרדכי לגלות את מזימתם של בגתן ותרש ולהציל את אחשוורוש.
שני פרקים אלו מקיפים תקופה של כ- 12 שנה, רק בפרק השלישי מתחיל הסיפור שנוגע ישירות לגזירת המן ולנס פורים שבא בעקבותיו. בהשקפה ראשונה נראים שני הפרקים מיותרים, כי מהלך העניינים שהביא אח"כ לנס פורים התחיל מאז שאחשורוש גידל את המן מעל כל השרים ומינה אותו למשנה למלך, כמו שכתוב בפרק ג' פסוק א': "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו", אלא מסבירים המפרשים ששני הפרקים הראשונים מופיעים במגילה מכיוון שבהם מסופר על השתלשלות המאורעות שהביאו לגזירת המן, לעליית אסתר על כס המלוכה, וכיצד הכין הקב"ה את הרפואה לפני המכה, כך אפשר גם לראות את השגחתו הפרטית של הקב"ה על עם ישראל, דברים כאלו שבמבט שטחי נראים כצירוף מאורעות טבעי לחלוטין, מראים בהתבוננות קלה כי יש מנהיג לעולם, וכי יש מי שמצרף את המקרים ומכוין אותם.
תורת החסידות חידשה שמכל דבר צריך ללמוד הוראה בעבודת השם בחיים היום יומיים, ובוודאי שכך יש לעשות מסיפור שלם המופיע במגילה שהיא חלק מן התורה, מהי ההוראה שאנו יכולים ללמוד ולבצע בחיי היום יום שלנו מהמסופר בשני הפרקים הראשונים?
על כך מסביר כ"ק הרבי מליובאוויטש: המאורע המרכזי עליו מסופר בפרק א' הוא המשתה שעשה אחשורוש לכל העם הנמצאים בשושן הבירה אותו משתה שבסופו נהרגה ושתי, ושבגללו נחתמה גזירת כליה ח"ו על שונאיהם של ישראל, משום שנהנו מסעודתו של אותו רשע. המשתה נעשה בהרחבה ובפרסום גדול, אחשוורוש השתדל להשביע את רצונם של כל המסובים כמ"ש במגילה "והשתיה כדת אין אונס כי כן יסד על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל אומרים: כרצון איש ואיש – כרצון מרדכי והמן (שניהם נקראים 'איש', במדרכי נאמר 'איש יהודי', ובהמן נאמר 'איש צר ואויב') כלומר הסעודה הוכנה באופן כזה שתתאים גם לרצונו של מרדכי על פי דרישות הכשרות שלו. מרדכי דרש בוודאי כשרות למהדרין מן המהדרין ומן הסתם דאג שתהיה אפשרות לשאר היהודים לאכול כשר. (למרות כל זאת מרדכי ניסה להשפיע על היהודים שלא ללכת לסעודה הזו, והזהיר אותם מפני התוצאות שעלולות לנבוע מכך, הוא עצמו בהיותו אחד משרי המלך היושבים ראשונה במלכות היה חייב לבוא, אולם סתם יהודים לא חויבו לבוא, יחד עם זאת מרדכי ידע שלא כולם ישמעו בקולו, ולכן דאג שהאוכל יהיה כשר בתכלית הכשרות)
כאן רואים דבר פלא: עם ישראל במצב של 'מפוזר ומפורד בין העמים' תחת מלכות אחשורוש, שהיה שונא ישראל גדול יותר מהמן, ואעפ"כ מרדכי מצליח לפעול על אחשורוש שיצווה את רב ביתו להכין אוכל כשר כדי שגם הוא יוכל לבוא. מרדכי יכול היה לבוא לסעודה ולאכול רק ירקות ולשתות מים, ואף אחד לא היה מרגיש שהוא שונה מיתר המסובים, היו יכולים לומר מרדכי לא אוכל בשר כי אולי הוא צמחוני, לכן באה המגילה ומלמדת אותנו שאם רוצים לפעול על המלך אחשורוש, אסור להתבייש ולהעלים את העובדה שיש בעיות כשרות, יש צורך לומר בפה מלא ובגלוי: אחשורוש אם אתה רוצה שאבוא לסעודתך עליך להכין אוכל כשר למהדרין, רק כך פועלים על אחשורוש לכבד ולהעריך שומרי מצוות.
ההוראה הנלמדת מכך היא: כשנמצאים לפעמים במקום של שמחה, והכשרות אינה למהדרין, אין להתבייש ולהימנע מאכילה בתירוצים שונים, אני בדיאטה, אני צמחוני, אני טבעוני וכו' יש צורך להבהיר בצורה גלויה: אינני אוכל במקום הזה כי אין פה הכשר או כי הכשרות אינה מהודרת. כל אחד צריך לזכור שהוא "יושב בשער המלך" מלכו של עולם, כמרדכי היהודי בשעתו, עליו להיות דוגמא חיה ולקדש שם שמים בהנהגתו, ועל ידי כך יהיה "נפל פחד מרדכי" על הגוי החיצוני בפרט על "הגוי אשר בקרבך" "וכל שרי המדינות… מנשאים את היהודים", כן תהיה לנו במהרה בגאולה האמיתית והשלימה בביאתו של מלך המשיח בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
