פרשת תרומה
'וידבר ה אל משה לאמור'
'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי'
נושא הפרשה, המשכן וכליו
הרמב"ן בהקדמתו לספר שמות כתב שספר בראשית הוא ספר האבות וספר שמות ספר הגאולה, תחילתו בגלות מצרים וביציאת מצרים, המשכו בקריעת ים סוף ומתן תורה וסופו בהקמת המשכן, אז הגיעו לפסגת הגאולה להתנתקות מוחלטת ממצרים לתרבותה ללמדנו שאין הגאולה הגשמית מושלמת מבלי שתתלווה אליה גאולה רוחנית (בבחינת עשיית המשכן). אף ייחולינו וכיסופינו לגאולה הקרובה בה יספו כל הצרות ונחלץ מכל המועקות , נזכה לאריכות ימים מופלגת בבריאות איתנה ובעושר וברווחה, הכל משום שתתלווה לכך מעלה רוחנית נשגבת וקירבת אלוקים נפלאה מפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו משעיבוד המלכויות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותם ימים תרבה הדעה מהחכמה והאמת. מפני שאותו מלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יותר משלמה, ונביא גדול כמעט כמשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ובאותו הזמן לא יהיה לא רעב ולא מלחמה לא קנאה ותחרות מפני שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויים כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא להתקרב לבורא בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי יכולת האדם.
שנא' כי מלאה הארץ דעתה את ה', כמים לים מכסים, פסגת גאולת מצרים הייתה איפה בניית המשכן פסגת ההתנחלות בארץ הייתה בניית בית המקדש הכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה וכן בגאולה העתידה, הר בית ה' הוא בראש ההרים ונהרו אליו כל הגויים,
מה היה המשכן? מה היה בית המקדש? מה איבדנו , מה אנו מבקשים שישוב..?
נסביר זאת במשל:
תינוקת נולדה בשעה טובה והייתה חביבה להוריה, במיוחד חביבה הייתה על סבתא אם אביה, כי נשאה את שם אמה, אהבה אותה יותר מכל נכדיה ונכדותיה וכשגדלה והייתה לבת מצווה קיבלה מסבתא מתנה ריגשית, טבעת משובצת אבן שוהם שהייתה שייכת לאם סבתא ועברה במשפחתה מדור דור, מרהיבה הייתה האבן לבנה וצחה בוהקת ומאירה כמה התגאה והתפארה בה הנערה. לא שבעה שום עין מראייתה, יום אחד אבדה נעלמה ואינה הצטערה הנערה, הצטער אביה ויותר הצטערה הסבתא. הנערה הצטערה על האבן היפה כל כך שמשכה מבטיי קנאה והערכה. האב אמר מה מבינות החברות והבת, גם זכוכית מלוטשת נושאת הייתה חן ומעוררת התפעלות בנצנוציה אבל אבן השוהם נדירה כל כך ויקרה כל כך שווה הייתה הון תועפות אין ערוך למחירה, אוצר גלום והיא נאבדה. והסבתא לא התייחסה ליופייה של הטבעת ואף לא למחירה, עבורה הייתה בראש ובראשונה מורשת אבות אמה ענדה אותה ואמה לפניה וכן דור אחר דור ועתה אבדה, כמה חבל??
אך אילו היו יודעים מה סגולת אבן השוהם לתת חן לאדם בעיני כל רואיו ולהביא להצלחתו ומי שנושאה בבית המלכות ויועיל לו הרבה ויצליח ויהיו דבריו נשמעים, אילו היו יודעים זאת ומבינים מה מקור הצלחת הנערה ומדוע נושאת היא חן בעיני הכל, מי ידוע כעת איך היא תצליח בלי הסגולה של האבן… כלפי מה הדברים אמורים.
יש המתפעלי מיופיו של בית המקדש שכל מי שלא ראהו לא ראה בניין יפה ומפואר מימיו, ושפעת הזהב ופאר הכלים, היה זה כבוד שמים והדרת קודש נפלאה. יש היודעים כמה שפע ירד לעם ישראל בזכות בית המקדש, כמה רווח ועושר כמה בריאות ואורך ימים כמה הגנה וכמה ישועות, ויש הרואים בו את מורשת הדורות זה המקום בו הקריבו אדם ונוח זה המקום בו נעקד יצחק אבינו ועליו הקריב שלמה אלף עולות כל זה נכון… אבל הבורא ית' לבדו יודע מה רבו הסגולות ומה רבה הייתה הטובה הרוחנית והגשמית שנבעה מהבית הגדול והקדוש.
ועתירה אחת היא – מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הדרש לנו ובנה ביתך כבתחילה, כונן מקדשך על מכונו הראנו בבניינו שמחנו בתיקונו והשב שכינתך לתוכו במהרה בימינו אמן ואמן.
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
