פרשת כי תשא
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל, יא-יב).
הגאון מוילנא זצ"ל אומר שמילת "וְנָתְנו"ּ יש בה שתי טעמים, קדמא ואזלא (אצלנו הספרדים אזלא גריש), וכתב להסביר על פי הגמרא במסכת שבת (קנא ע"ב) אמר לה רבי חייא לדביתהו כי אתי עניא אקדימי ליה ריפתא כי היכי דלקדמו לבניך אמרה ליה מילט קא לייטת להו אמר לה קרא קא כתיב (דברים טו, י): נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ.. כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ.. ותנא דבי רבי ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם. (תרגום: אמר רבי חייא לאשתו, כאשר יבוא עני לבית לבקש צדקה, תקדימי לו לחם, כדי שגם יקדמו לחם לבנים שלך, אמרה לו האם אתה מקלל אותי חלילה? אמר לה אני אומר לך פסוק שכתוב נתון תתן לו וכו' וגלגל חוזר בעולם).
והנה תיבה זו של – וְנָתְנוּ – נקראת על פי הטעמים גם לפנים וגם לאחור, ומשום שגלגל הוא שחוזר בעולם, שגם הנותן פעמים יצטרך שיתנו לו, או לבניו אחריו..
ושמעתי על פי זה לבאר מדוע נקבעה תענית אסתר לדורות?! וישנם בזה מספר דעות בראשונים, במחזור ויטרי (סימן רמה) כתב: ואומר רבי, אף על פי שאין זה תענית ציבור קבוע, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא מנהגא בעלמא שנהגו העם, שהרי אותן תעניות שהתענה מרדכי בשושן, בפסח התענה שלושה ימים, דכתיב (אסתר ד יז): וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי, ואמר רב שעבר יום ראשון של פסח בתענית (מגילה טו ע"א), ואי משום דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם דכתב בקרא (אסתר ט לא), לאו היינו קבלת צום לדורות, דאם כן וְזַעֲקָתָם מה אנו זועקים, אלא הכי קאמר, על דברי הצומות והזעקות וצרות שעברו עליהם בימי המן, קבלו עליהם היהודים פורים לדורות, זכר וסימן לניסים, ע"כ. והובא טעם זה בספר הפרדס (עמוד רנב), ובסידור רש"י (סימן שמה), ובשבולי הלקט (סימן קצד), שתענית זו היא מנהג לזכר דברי הצומות שעשו בימי מרדכי ואסתר.
אך מכל מקום עדיין יש לנו לשאול, הרי חוגגים אנו מידי שנה בשנה את חג הפורים זכר לנס הגדול שנעשה לעם ישראל, מקיימים אנו את מצוות היום, וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס.. וזהו כאילו מחפשים אנו סיבה לתוספת על כל זה, להוסיף ולצום גם כן, מדוע? מה תענית זו באה ללמדנו?
הנה ידוע שכאשר פנה מרדכי לאסתר בבקשה כי תבוא לפני המלך להתחנן על עמה, השיבה לו אסתר ואמרה (אסתר ד יא): "כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.." כלומר אסתר מסבירה למרדכי שאם היא הולכת כעת אל המלך משול הדבר להתאבדות!
משיב לה מרדכי שאם היא לא תעשה זאת אזי "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (שם פסוק יד). ובאמת הולכת אסתר למלך בשעה שלא נקראה ונעשה לה נס כידוע.
קודם שאסתר הולכת אל המלך היא מבקשת ממרדכי בזו הלשון (שם פסוק טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" אסתר כשהלכה אל המלך, אסתר הלכה בידיעה שהיא הולכת למסור את נפשה למען עם ישראל.. גם מרדכי ידע כך, שניהם ידעו שמלך שמסוגל להרוג את אשתו סתם כך לפני כולם יכול לעשות את אותו הדבר לאסתר, ומה גם שהיא מגיעה לפניו 'חוצפה' בלא שנקראה אליו.. ומדוע מרדכי מבקש מאסתר לעשות מעשה התאבדות כזה? מדוע אסתר עושה זאת? אין דרכים אחרות? אלא שגם מרדכי וגם אסתר מבינים שגזירתו של המן לא באה בחלל ריק, היא באה בגלל עוונותיהם של עם ישראל.. וכפי שמובא בגמרא במגילה (טו ע"א):"לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה" (אסתר ד ה), אמר רבי יצחק שלחה לו שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה דכתיב בהן (שמות לב, טו): "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים".. גם מרדכי וגם אסתר מבינים שעם ישראל צריך כפרה, צריך קרבן, צריך שילך מן העולם כפרה על עם ישראל אדם שהוא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.. אומר מרדכי לאסתר, את היא אותה שצריכה ללכת כפרה על עם ישראל.. את הצדיקה שבדור, את היא המלכה האמיתית של עם ישראל, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת, לצדקות.. כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.. מבינה זאת אסתר והלכת אל המלך במטרה להקריב את עצמה.. למסור את נפשה למען עם ישראל.. אך יודעת היא שאין די בכך, יכול שתלך היא לקרבן ולכפרה על עם ישראל, אך אם העם לא ישוב בתשובה שלמה קרבנה יהא לחינם! צריכים הם לשוב בתשובה! צריכים הם להתחרט על חטאם! וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם.. צוּמוּ עָלַי, על קרבני, כדי שיתקבל לפני אבינו שבשמים ותתבטל הגזירה הנוראה..
מוסיפה אסתר ואומרת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. היא משתמשת פעמיים במילה אָבָדְתִּי.. ישנה אפשרות שיהא זה אבדן אחד, חיסרון של אסתר הצדיקה מן העולם, וישנה אפשרות שיהא זה אבדן כפול, אם אותו חיסרון יהא לחינם משום שלא יחזרו ישראל בתשובה ולא תתבטל הגזירה..
והנה על פי דברי הגאון מוילנא שהבאנו בשילוב דבריו של רבנו האור החיים הקדוש ניתן להסביר את בקשת אסתר בפסוק וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ.. עם ישראל צריכים לתת כופר נפש, לשוב בתשובה, תיבה זו של "ונתנו" יש בה הטעמים קדמא ואזלא (אזלא גריש) נקראת לפנים ולאחור.. ללמד שגם את כופר הנפש ניתן לתת לפנים ולאחור.. אין לחכות שהצדיק יאבד בכדי לתת לב לחזור בתשובה.. יש לחזור בתשובה קודם לכן ואולי נמנע מן הצורך באבידה כל כך גדולה.. מבקשת אסתר שיחזרו העם בתשובה כבר עכשיו, שיצומו שלושה ימים.. שיפנו את לבם כלפי מעלה, שיקריבו את לבם, חלבם ודמם לאבא שבשמים, אולי יחוס, אולי יחמול, אולי ירחם..
ובאמת עם ישראל חוזר בתשובה, הם צמים שלושה ימים לילה ויום, הגזירה מתבטלת, נמנע הצורך בקרבנה של אסתר, הצדקת שהיא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נשארת להם לראש.. הנס נעשה על ידה באפן אחר..
זהו הזיכרון האמיתי שצריכים אנו לזכור מימים אלו! זהו הנס האמיתי! החזרה בתשובה של עם ישראל באותה עת הוא הדבר הגדול שצריכים לזכור מאותם ימים.. אין זאת הלכה, גם לא קבלת צום לדורות על פי חז"ל, זהו מנהג בעלמא שנהגו העם לזכור את העיקר, לזכור את מה שזכו והתקרבו בחזרה לאביהם שבשמים.. זהו מנהג שמשמרים אנו עד היום.
הקב"ה יעשה לנו ניסים ונפלאות, גאולה שלמה בחסד וברחמים, במהרה בימינו אמן.
הרב שמואל בראשי הי"ו מירושלים
