פרשת במדבר
נאמר בפסוק: "פקוד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם, כל זכר מבן חודש ומעלה תפקדם, ויפקוד אותם משה על פי ה' כאשר צווה" (ג, טו-טז)
וכתב רש"י – אמר משה לפני הקב"ה: היאך אני נכנס לתוך אהליהם לדעת מניין יונקיהם? אמר לו הקב"ה: עשה אתה שלך ואני אעשה שלי. הלך משה ועמד על פתח האוהל ושכינה מקדמת לפניו ובת קול יוצאת מן האוהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באוהל זה לכך נאמר על פי ה'.
לאחר התמוטטות המשטר הקומוניסטי בברית המועצות נפל 'מסך הברזל' ונפתחו השערים, ר' משה סלובייציק מציריך יסד במוסקבה ישיבה מיוחדת עבור בני המקום, אל הישיבה 'תורת חיים' שמה מגיעים צעירים יהודים שנפשם חשקה ללמוד תורה, לרובם ככולם אין רקע דתי אך בכוח הרצון המיוחד שלהם הצליחו להתעלות בתורה וביראה ונעשים ת"ח מופלגים. היה שם בחור אחד עם רצון ושאיפות למרות זאת לא הצליח. לאחר שבועות ארוכים נשאר באותו מצב, שנוכחה הנהלת הישיבה שהבחור הגיע למצוי יכולותיו, דנו האם יש טעם שימשיך והחליטו לשוחח איתו בעניין. ששמע הבחור שאלת המשך לימודיו בישיבה פרץ בבכי סוער והתחנן על נפשו אנא השאירו אותי בישיבה, רצוני להסתופף בבית ה' ולהיות דבוק בלומדי תורה.
אספר סיפור מעברי ואז תבינו את אשר מתחולל בנפשי… בתקופות הקשות בשלטון הקומוניסטי בברה"מ היו החיים מלווים בפחד נורא. אימת המשטרה החשאית של השלטונות, הק.ג.ב, היתה מוטלת על אזרחי המדינה, אנשים חששו לשוחח בחופשיות. פעם ישבתי באיזו מסעדה ולגמתי קפה לתומי, לפתע נעצרו שלוש ניידות של הק.ג.ב. בתוך דקות נעצרו כל יושבי המסעדה, ואני בתוכם, והוכנסנו לתוך הניידת, הובילו אותנו לבית המעצר, ושם שהיתי בחברת אסירים נוספים, חלקם פושעים ועבריינים פליליים, לא היה לי שמץ של מושג מה עילת המעצר. לאחר כמה ימים הובלתי לחדר חקירות היית עייף ומותש ומצב רוחי מדוכדך לגמרי, החוקר ישב מולי ושאל אותי בטון קשוח, מה עשיתם במסעדה? השבתי לו שישבתי לתומי ולגמתי קפה, הוא לא השתכנע והפעיל כנגדי כל מיני שיטות חקירה קשות ואכזריות בניסיון להוציא ממני מה הייתה הסיבה שהייתי במסעדה באותה עת, אך אני בשלי, אני עצמי לא עשיתי כל רע ואין לי שום מושג לגבי מעשיהם של האחרים, אולם החוקר לא קיבל את דבריי והחזיר אותי לתא המעצר.
במשך שבועות ארוכים הייתי כלוא בבית הכלא בתנאים לא תנאים, יום רדף יום ולא ידעתי את נפשי מרוב צער, אילו הייתה סיבה מוצדקת לכליאתי ניחא אבל הרי ידעתי כי אני כלוא מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפי מה פשעי ומה חטאתי שאני נאלץ לשהות בחברת פושעים ועבריינים?
כעבור כמה חודשים שוחררתי לחופשי בחסדי שמים.
אולם הטראומה של התקופה הקשה ההיא מלווה אותי עד היום. לימים התבררה לי סיבת המעצר, באותה מסעדה ישבו שלושה אנשים ושמחו ביניהם ובתוך הדברים השמיעו אמירות חתרניות נגד השלטון היה שם מי שמאזין להם והוא דאג להזעיק את אנשי הק,ג,ב, אולם הללו לא הסתפקו במעצרם של השלושה אלא עצרו את כל יושבי המסעדה. ומדוע??? פשוט מאוד. לשיטתם כל מי ששהה בסביבתה הקרובה של אותה קבוצה של מתנגדי המשטר, גם אם זה היה באקראי, בוודאי יש לו איזה שהוא קשר אליהם ויש לעצרו ולחקור אותו.
ראשי הישיבה האזינו אך לא הבינו… המשיך הבחור ואמר יבוא יום ועם ישראל יזכו לגאולה, ויתקיים בנו 'ומלאה הארץ דעה את ה", ומי יזכה אז… מי שלמד תורה ומי שדבק בה. גם אני ארצה להיות ביניהם, אבל השומר בכניסה יעצור אותי ולא יתן לי להיכנס, הוא יערוך לי 'מבחן כניסה'.. יבחן אותי ולא אדע לענות לו.
ואז רגע לפני שיסלק אותי מן המקום, אומר לו: הלא יודע אתה כי בעבר נכלאתי בכלא הסובייטי למשך כמה חודשים, ועל מה האשימו אותי? על כך שישבתי בסביבה של מתנגדי, השלטון, זה היה כל פשעי וחטאתי אני עצמי לא עשיתי שום מעשה שנגד את החוק. אבל עצם הישיבה שלי בסביבתם של מתנגדי השלטון כבר חיברה אותי אליהם. ואז אוסיף ואטען לממונה בישיבה של מעלה 'אמנם אני עצמי לא זכיתי ללמוד תורה, אבל לפחות ישבתי בסביבתם של לומדי תורה, ועצם ההסתופפות בחברתם כבר חיברה אותי אליהם, יש לי קשר עמהם, מה שהיה נכון בעיני הסובייטים, מן הדין שיהיה נכון גם כאן'.
הבחור סיים את דבריו, איש לא דיבר עוד על האפשרות להוציאו מן הישיבה…
יהי רצון שנזה במהרה לראות כבוד ה' מתגלה בביאת משיח צידקנו ובניין בית קודשנו ותפארתינו.
שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות