כי תשא
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר" השורש של חטא העגל הוא הפגם באמונת חכמים, כשיש פגם באמונת חכמים, הלב מתאווה לאלוהות הרבה! מה כל כך
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל,
ח' שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא ניצול וערך הזמן עומדים אנו בפרשיות שלאחר מתן תורה, נקודה למחשבה על ערך וניצול הזמן. עומד אברך דרוך בעצבנות במחלקת היולדות מחכה להולדת בנו הראשון, והנה בשעה
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא חטא העגל: הרבי מגוסטינין עלה לבקר את רעהו בעל חידושי הרי"ם ועננה נראתה על פניו. שאלו חידושי הרי"ם לסיבת הדבר, ונענה כי בחודשי הקיץ הוא תמיד מסתובב
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא חטא העגל, נוסף על חומרתו כשהוא לעצמו, קשור ישירות לחטא עץ הדעת. חז"ל אומרים (שבת קמו,א) שחטא עץ הדעת הביא 'זוהמה' לעולם, וזו התנקתה במתן תורה וחזרה
הרב פנחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא כאשר יהודי מקיים מצוה, עליו לקיימה בדרך השלימה ביותר. ולכן אנחנו מוצאים דגש בכמה מצוות על שלמות קיום המצווה. אך בפרשתנו אנחנו מוצאים לכאורה הדגשה הפוכה –
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא יום אחד חסידי אדמו״ר הזקן באו אליו בתלונות קשות מאד ואמרו לו, ״ רבינו, איך יכול להיות שאנחנו עושים מעל ומעבר והמצב בפועל הוא שאנחנו בחרפת רעב.
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא פרשת השבוע עוסקת בתקלה אולי הקשה ביותר שהייתה בעם ישראל לאורך כל הדורות – "חטא העגל". בקושי חלפו שלושה חודשים מאז שיצאו עם ישראל ממצרים, בסך הכול
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא הגמרא (ברכות סב,ב) מספרת שדוד המלך נענש והקב"ה אמר לו: "הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו", והוא הציווי "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא הביטחון בה' אנו נמצאים בפרשיות שעם ישראל קיבל את התורה, אומנם לא כולם זוכים לשבת וללמוד אותה, אלא רק צבא ה', שאלו הם – בחורי הישיבות, אבל