פרשת כי תשא
כאשר יהודי מקיים מצוה, עליו לקיימה בדרך השלימה ביותר. ולכן אנחנו מוצאים דגש בכמה מצוות על שלמות קיום המצווה.
אך בפרשתנו אנחנו מוצאים לכאורה הדגשה הפוכה – מחצית השקל. "זה יתנו . . מחצית השקל, עשרים גרה השקל, מחצית השקל, תרומה לה'".
כאשר התורה מצווה על נתינת מחצית השקל, מדגישה פעמיים שהנתינה היא מחצית השקל. וכדי שנדע את הסכום המדוייק מציינת התורה שהשקל השלם הוא "עשרים גרה". ולכאורה, מדוע התורה לא תצווה לתת עשר גרה שזהומספר שלם, ולעומת זאת מעדיפה להדגיש שהנתינה היא דוקא "מחצית"?
חז"ל אומרים שמחצית השקל באה גם לכפר על חטא העגל, ואם כן בענין של מחצית נמצא התיקון לחטא העגל.
מהות ועיקר עבודה זרה הוא הפירוד מהקב"ה. ושורש הדבר הגורם לפירוד הוא כאשר האדם מרגיש את עצמו ליישות ומציאות עצמאית, וכתוצאה מכך יכול להתפתח חטא עבודה זרה.
והתיקון לזה הוא ההכרה באחדות האלוקית, כאשר היהודי חדור בהכרה שאין לו כל קיום עצמאי, ורק הדבקות בקב"ה היא מקור חיותו וקיומו – נשלל בכך כל ענין של עבודה זרה.
ודבר זה נרמז בציווי של מחצית השקל:
התורה אומרת ליהודי שעליו לתת כופר נפשו לקב"ה. ואז שואל היהודי – כמה אני שווה? ומשיבה התורה אתה עצמך לא שווה כי אם מחצית. אין לך מציאות שלמה משל עצמך, ורק כשאתה מתחבר עם הקב"ה שהוא המחצית השנייה אזי אתה נעשה לדבר שלם.
ומכך אנו למדים על משמעות החיבור עם הקב"ה: יהודי והקב"ה אינם שני דברים נפרדים שמתחברים אחד עם השני, אלא הם כביכול שני חצאים שיוצרים ביחד חיבור שלם, ורק כשיהודי מתחבר וקשור לקב"ה אז יש כאן שלמות של מציאות אחת.
יעזרנו הקב"ה שנתחבר אליו על ידי מעשינו ועבודתינו בקיום התורה ומצוות, ועל ידי שכל אחד מאיתנו ישלים את החיבור וההתאחדות שלו עם הקב"ה בעבודתו הרוחנית, נזכה להביא לשלמות וזיכוך העולם ובוודאי זה יגרום ויחיש את ביאת משיח צדקנו בבניין ביהמ"ק השלישי במהרה בימינו אמן.
(מעובד לפי שיחותיו הקדושות של הרבי מליובאוויטש).
הרב פנחס מוזגרשוילי הי"ו מלוד
