פרשת 'מסעי'
"וישב בה עד מות הכהן הגדול"
פרשת מסעי נופלת בד"כ בזמן בין המצרים, ולכאורה אין זה מקרי וישנו איזה טעם לקשר בין הפרשה לזמן קריאתה. נבין זאת בהקדם ביאור על הפרשה.
בפרשתנו מובא הדין על רוצח אדם בשגגה שהדין הוא שאותו רוצח אמור לגלות לעיר מקלט. עד מתי הוא צריך לשהות שם, עד שימות הכהן הגדול כפי שכתוב "וישב בה עד מות הכהן הגדול…" ולכאורה צריך להבין מה הקשר בין מות הכהן הגדול לבין זמן השחרור של הרוצח?
הרמב"ם בספרו מורה נבוכים מתרץ שאלה זו ואומר, שכל החשש שלנו הוא מפני זעמו וכאבו של גואל הדם שהוא חם ורותח, אך טבע האדם כשיש לו כאב אזי כשפתאום מגיע לו כאב חדש וחזק זה משכיח ומכהה את הכאב הישן. א"כ כשגואל הדם שומע על מותו של הכהן הגדול נשיא העדה זה גורם לו לכאב חזק וחדש והכאב הישן משתכח ממנו. אז בזמן שכזה יכול לצאת הרוצח ללא חשש מנקמת גואל הדם, כיוון שאין גואל הדם כ"כ להוט לתפוס אותו. רש"י בפרשתנו לעומ"ז מביא טעם אחר (מהספרי) וז"ל: 'לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו' עכ"ל.
ז"א לפי טעם זה ישנה איזו אשמה על הכה"ג שהיה אמור להתפלל שלא יקרה דבר כזה בזמן שהוא מכהן. על טעמו זה של רש"י אומר הרבי מליובאוויטש זי"ע (ליקוטי שיחות), מכאן אנו לומדים לקח נפלא בעבודת ה' על הקשר והערבות שישנו בין כל יהודי ויהודי. כיוון שאם נשים לב הרי מדובר כאן מצד אחד על האדם הכי גדול לאומה היהודית בדור שזה הכה"ג ומהצד השני נמצא השפל שבאומה הרוצח, א"כ הייתי חושב שאין שום קשר בין גדול הדור לבין השפל שבדור. אולם באה תורתנו הקדושה ומלמדת אותנו ששני סוגי היהודים לא רק שהם קשורים אחד בשני, אלא גם משפיעים אחד על השני. על אף הבדלי המעמדות ביניהם זה (הכהן) יכול וצריך להתפלל עליו וזה (הרוצח) תלוי בו עד שימות. א"כ כאן רואים את מידת הערבות והאחריות שיש בין יהודים אפילו שיש ביניהם מרחק עצום. והסיבה לכך הוא הנקודה היהודית שישנה אצל כל יהודי ובנקודה זו כולם שווים.
לפי ביאורו של הרבי נוכל להבין את הקשר שבין פרשתנו לימים אלו דבין המצרים. הרי ידוע מאמר חז"ל: 'לא חרבה ירושלים אלא בעוון שנאת חינם' והערבות והאחדות בין היהודים שאנו למדים אותה בפרשתנו היתה חסרה אז במאוד.
זהו הלקח שאנו אמורים ללמוד מפרשת מסעי שנופלת בימי בין המצרים לקחת ללבנו את הקשר העצמי שבין יהודי ליהודי ששם אין שוני בין הגדול שבדור לבין הקטן שבו ולהפנים זאת בלבנו.
ויה"ר שעי"כ נזכה לגאולה תיכף ומיד ממש.
הרב בן ציון בטאשווילי הי"ו מקרית מלאכי
