הרב יעקב צביקה בדברי תורה ל'סוכות'

הרב יעקב צביקה בדברי תורה ל'סוכות'

שבת חול המועד סוכות

המנהג לקרוא את קהלת בשבת חול המועד של סוכות נפסק ברמ"א, והסברים שונים ניתנו לעניין זה. כמובן שתמיד אפשר לומר שלאחר שארבע המגילות נקראות במועדים השונים, הרי שמגילת קהלת וסוכות נותרו יתומים ולכן שידכו אותם זה לזה, אבל סביר להניח שישנו טעם עמוק יותר לקריאה זו. המגן אברהם. כתב שהסיבה היא בגלל שאלו ימי שמחה, ובקהלת מובא הפסוק 'לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה' (קהלת ב, ב). אך לכאורה הסבר זה קשה, שהרי הפסוק הזה דוקא אינו משבח את השמחה, ומדוע לקרוא אותו דוקא בימי השמחה? הסבר אחר שמופיע בביאור הגר"א. הוא בגלל הפסוק (קהלת יא-ב): "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה", אשר דרשו חז"ל (עירובין מ, ב) על ימי החג. אך גם הסבר זה קצת קשה, כי הפסוק הזה נדרש גם על פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים ימי השבוע וימי המילה… וחוץ מזה, קצת קשה להסביר שמגילה שלמה נקראת בגלל פסוק אחד שהמדרש משייך אותו לסוכות. הרב ולדנברג (ציץ אליעזר חלק כב-לו) כותב שהדבר קשור לחנוכת בית המקדש שחגג שלמה בחול המועד סוכות, ולכן קוראים את הספר שכתב שלמה. אבל שלמה כתב שלושה ספרים, ומדוע בחרו לקרוא דוקא את קהלת? השפת אמת (וילך שנת תרמב) כותב שההסבר הוא בגלל מצוות ההקהל, שהרי אמרו חז"ל (קהלת רבה א, ב): "למה נקרא שמו קהלת? – שהיו דבריו נאמרין בהקהל". זה יכול אולי להסביר את המנהג השנה, אבל לא בכל שנה, כי לא בכל שנה יש הקהל.

ואולי אפשר להציע קשר נוסף בין קהלת לסוכות. אחד הביטויים המפורסמים ביותר במגילת קהלת הוא הביטוי: "תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". הביטוי הזה אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, אבל במגילת קהלת הוא מופיע 29 פעמים(!), וכמעט תמיד בהקשר שלילי: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". "רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ". "וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וכו'. כל הדברים הרעים הללו הם דברים שנעשים תחת השמש. מהו, אם כן, הפתרון לכל הרוע הזה?
התשובה היא פשוטה: אם אתה לא רוצה לראות את כל הרע שנעשה תחת השמש, אל תחיה מתחת לשמש. זהו מהותו של חג הסוכות: בימים האלו אנחנו מצווים להיכנס לסוכה, למקום שבו 'צילתה מרובה מחמתה'. זהו המקום שבו אנחנו איננו תחת השמש, אלא תחת צילו של הקב"ה, בזוהר (פ' אמור דף קג, א) הסוכה נקראת 'צילא דמיהמנותא'. כשאנחנו יושבים בצילו של הקב"ה, אנחנו לא תחת השמש: "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה". "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁ-דַּי יִתְלוֹנָן". מי שיושב בצילו של ה' מוגן מכל הדברים הרעים שנעשים תחת השמש.
אמנם גם כשאדם יושב בביתו הוא נמצא בצל, אבל זה לא צילו של הקב"ה. בבית אדם מרגיש מוגן בגלל הקירות והתקרה וכל מה שהוא בנה ועשה. אבל כשאדם יושב בסוכה הוא אינו מקבל ממנה את אותה תחושת הגנה. הקירות הדקים וקורת הגג הדולפת הזו מעניקים לאדם תחושה שהוא יושב בצילו של הקב"ה בלבד. אולי זו גם הסיבה שהסכך צריך להיות דוקא מדבר שגידולו מן הארץ ושאינו מקבל טומאה. לא אבנים שחצבת יסוככו עליך, וגם לא כלים שבנית, אלא רק מה שצמח בטבע, בידו של הקב"ה הוא מה שיכול לסוכך עליך.
אבל תנאי נוסף יש לסכך: הוא צריך להיות מנותק מהקרקע. מצד אחד אנחנו יושבים בצילו של הקב"ה, אבל מצד שני זה מצריך גם עבודה שלנו. לפעמים קל לשבת בחיבוק ידיים ולהגיד שהקב"ה ידאג לנו, אבל לא כך רוצה הקב"ה שנשב בצילו. אנחנו מחוייבים לטרוח ולעבוד ולהתפרנס ולעשות סוכה, אבל יחד עם זה לדעת תמיד שהכל מאת ה'.
ואולי זהו גם הלקח של יונה בסוף ספרו. יונה הכין סוכה וישב בצילה: "וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל". לא תמיד שמים לב לכך, אבל היה ליונה צל גם לפני שצמח הקקיון. ובכל זאת, אבל מה רבה היתה שמחתו כאשר הוא עבר מצל סוכתו לצל המוחלט של הקב"ה: "וַיְמַן ה' אֱ-לֹקִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה". זה נהדר לשבת בצל של הקב"ה, אבל זה לא יכול להימשך להרבה זמן: "וַיְמַן הָאֱ-לֹקִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ". הסוכה שעשה יונה לא התייבשה, אבל הקקיון שהכין לו הקב"ה התייבש בן לילה. יונה לומד שהאדם אינו צריך לשבת בחיבוק ידיים בצילו של הקב"ה אלא לטרוח ולהכין סוכה ולשבת בצילה, ואז לחוש שהוא יושב בצילו של הקב"ה, וממילא "יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה", וגם מה שנעשה תחת השמש כבר לא ישפיע עליך לרעה.

הרב יעקב צביקה הי"ו מקרית מלאכי

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*