שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצווה'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תצווה'

פרשת תצווה

בפרשיות תרומה ותצווה מופיעים הציוויים הקשורים לעשיית המשכן וכליו ובגדי הכהונה. סדרי העבודה בו מפורטים בפרשיות התורה הבאות לאחריהן. לאור זאת מתבקשת שאלה על הציווי הפותח את פרשתנו: "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". מדוע הציווי הזה, על דרך ייצור השמן למנורה, הוזכר כבר עכשיו, בתוך ההוראות על בניית המשכן? אנחנו רואים שבדברים אחרים אין התורה נוהגת כך. למשל, בפרשת תרומה קראנו על הציווי לבנות שולחן, שנועד להנחת לחם הפנים עליו: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד". אבל ממה מכינים את הלחם, מה משקלו של כל אחד, וכמה לחמים צריכים להיות – זאת התורה אינה מפרטת בעת הציווי על עשיית השולחן, אלא בספר ויקרא (אמור כד,ה): "וְלָקַחְתָּ סֹלֶת, וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת".
כשיש שאלה המתעוררת אצל הלומד, רש"י דואג ליישבה ולהסבירה. אם רש"י אינו נזקק לכך, זה עצמו מוכיח שאין כאן שאלה בפשוטו של מקרא. ומכיוון שרש"י אינו מבאר את הטעם לציווי על השמן בפרשתנו דווקא, הרי שהתשובה מובנת ללומד מעצמה. הלומד את התורה בפשוטו של מקרא יודע שציוויי התורה אינם חייבים להיות בסדר מסוים, אף שברמות לימוד אחרות יש משמעות לסדר הזה. למשל, התורה פותחת את הציוויים על המשכן וכליו במידותיו של הארון, והרמב"ן מבאר ש"הקדים הארון והכפורת כי הוא מוקדם במעלה"; אבל רש"י אינו מתייחס כלל לעניין זה, כי על-פי פשוטו של מקרא אין חשיבות לסדר הציוויים. ממילא אין צורך להסביר מדוע התורה מצווה כאן דווקא על ייצור השמן בעבור המנורה.
ובאשר לשאלה מדוע הציווי על השמן נאמר מייד ואילו הפרטים הנוגעים ללחם הפנים נאמרו מאוחר יותר – הדבר מובן בפשטות. בפרשיות תרומה ותצווה הקב"ה מצווה את בני ישראל להביא תרומות למשכן. בין הדברים שצריך לתרום הוא שמן לצורך הדלקת המנורה. וכך נאמר גם בתחילת פרשת תרומה: "שֶׁמֶן לַמָּאֹר". לכן צריך לפרט ולהסביר שיש להביא "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, כָּתִית לַמָּאוֹר". אבל בשונה מהשמן, שאינו מתקלקל, אי-אפשר לצוות עכשיו על אפיית הלחם. שהרי הציווי על עשיית המשכן היה למחרת יום הכיפורים, ואילו הקמתו ותחילת העבודה בו היו בחודש ניסן. ממילא אין מקום לצוות עכשיו על עשיית הלחם, כי הלחם צריך להיות טרי ולא בן שישה חודשים. אבל השמן יכול להישמר עד המועד שבו ישתמשו בו למאור, ולכן התורה מצווה כבר עכשיו שיש להביא שמן מתאים להדלקת המנורה. (תורת מנחם)

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*