פרשת חוקת
סימון חוקת
בזמן שבני ישראל שהו במדבר במשך ארבעים שנה, הם שתו מים מבארה של מרים ונהנו מענני הכבוד שליוו אותם בזכות אהרון הכהן, ואכלו את המן בזכותו של משה רבינו, וכשמרים נפטרה התבטל הבאר ולא היה מים לבני ישראל, ומכיוון שכך הם הגיעו למשה ואהרון והתלוננו שאין להם מים לשתות, ואז בזכות משה חזרה הבאר.
שואל על כך הרבי מליובאוויטש: גם לאחר מות אהרון מצינו שענני הכבוד הסתלקו, אבל בשונה מבארה של מרים פה בני ישראל לא התלוננו למשה ע"כ שהסתלקו העננים, ועננים אלה היו לכאורה חיוניים לא פחות מהבאר מכיוון שהם הגנו על העם מהשמש ומהשרב, והם יישרו את הדרך והרגו את הנחשים והעקרבים וא"כ למה סילוק העננים עבר בשקט.
מדברי חז"ל יוצא שלעומתו של דבר ליוו את עם ישראל במדבר שני סוגי עננים: הסוג אחד עננים שהגנו עליהם ודאגו לצורכיהם החיוניים כגון: הגנה מאויבים וממזיקים ויישור הדרכים. הסוג שני 'ענני כבוד' שמטרתו הייתה רק לשם כבוד – לפרסם את הכבוד שהקב"ה מכבד את בני ישראל, וענני הכבוד האלה הם שנסתלקו במות אהרון והם גם לא חזרו עוד משא"כ העננים האחרים שהיו חיוניים לעם נשארו כבתחילה ומשום כך בני ישראל לא התלוננו על הסתלקות ענני הכבוד מכיוון שהם לא הזדקקו להם במדבר, ועל כך שוב נשאלת שאלה: אם הבאר חזרה בזכותו של משה מדוע אפוא לא חזרו גם ענני הכבוד בזכותו של משה, האם זכותו לא היה בכוחה להחזיר את ענני הכבוד שנסתלקו לאחר מות אהרון.
אלא שכאן בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין משה רבינו לאהרון הכהן ומרים, הדברים שניתנו לעם ע"י אהרון ומרים היו בזכותם , בגלל הזכויות שלהם ולכן כשבעלי הזכות הסתלקו לבית עומם, בטלו הדברים שבאו על ידם, ולעומת זאת משה רבינו דאג לעם ישראל בתור רועה נאמן שדואג לצאן מרעיתו, אצלו לא נקבעו דברים על פי הזכויות אלא על פי שדואג לצאן מרעיתו, אצלו לא נקבעו דברים על פי הזכויות אלא על פי צרכי העם, וכשהעם נזקק למשהו משה דאג שהדבר יינתן להם, ומשום כך חזרה הבאר בזכות משה ואילו ענני הכבוד לא חזרו: לבאר המים בני ישראל נזקקו לצורך קיומם משא"כ ענני הכבוד לא היו חיוניים לעם והיו רק בזכותו לש אהרון הכהן, וכשמת אהרון לא הייתה עוד לעם ישראל את הזכות לקבל את ענני הכבוד, אך את הבאר הם היו צריכים ואותה החזיר להם משה רבינו מתוקף תפקידו כרועה נאמן. ובדברים אלה באה לידי ביטוי מעלתו הנפלאה של משה רבינו, וכך גם מעלתם של כל רועי ישראל לדורותיהם, משה רבינו דאג לכל צרכיו של עם ישראל עד שגם אחרי פטירתו אכלו העם במשך ארבע עשרה שנה מן המן שהוריד להם במדבר וזוהי התנהגותו של מנהיג ישראל שדאג לכל צרכיו הגשמים והרוחניים של העם, עד שגם לאחר הסתלקותו הוא מוסיף לדאוג לו ולהשפיע עליו רק דברים טובים,
יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
שבת שלום.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
