הרב הרצל קוסאשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'

הרב הרצל קוסאשוילי בדברי תורה לפרשת 'חיי שרה'

פרשת 'חיי שרה'
'שליחות מושלמת'
פרשתנו חיי-שרה, מתחילה עם פטירתה מהעולם של שרה אמנו וקבורתה בקריית ארבע במערת המכפלה, שקנה אברהם בכסף מלא מעפרון החיתי. בהמשך, 'מצב הרוח' בפרשה משתפר, עם שידוכי ונישואי יצחק אבינו לרבקה, לאחר שבסוף הפרשה הקודמת, אברהם יוצא לניסיון הקשה של העקידה.
המהפך הגדול בעלילה מתרחש למעשה, כשה' מסיים לנסות את אברהם בכל עשרת הניסיונות הקשים, ולאחר מכן הוא מתחיל לקיים את הבטחותיו לאברהם.
ההבטחה: "כי ביצחק ייקרא לך זרע", מתממשת לאחר שליחותו של אליעזר עבד אברהם, שבידיו פקיד למעשה אברהם את עתידו של בנו יצחק, ולמעשה את עתידו של כל העם היהודי.
אמרו חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". לא לחינם, מטיל אברהם את השליחות על אליעזר עבדו. מלבד ההיבט ההלכתי שבדבר "שלוחו של אדם כמותו", יש פה מצב לא פשוט שבו העבד-אליעזר, אמור להביא בחשבון את כל מה שאברהם היה מביא בחשבון כשהוא ניגש לשידוכי בנו. השאלה המיידית שקופצת לראש היא: "מה לעבד ולרוחניות"? אולם, אליעזר מסתבר קיים את שליחותו על הצד הטוב ביותר.
מעבר לכך שאליעזר התפלל להצלחה ותפילתו נענתה, מן הסתם גם אברהם אדוניו התפלל להצלחת שליחותו. אולם הסוד האמיתי טמון במצבו של אליעזר. אליעזר היה בביטול כה גדול לאברהם, שהקב"ה השפיע עליו חן וחסד כמו על אברהם ממש, למרות שעל פניו נראה כי איננו היה ראוי לכך מתוקף מעמדו כעבד.
אולם, הכניעה והביטול בפני אדוניו, רוממו אותו לדרגה כה מופלאה, שההצלחה פשוט דבקה בו ובמעשי ידיו.
לא רק זאת, אלא אליעזר זכה להיות מאותם אלו שנכנסו בחייהם לגן עדן, ומחסידי אומות העולם שירשו גן-עדן.
אם נשים לב, בפרשה יש פעמים שאליעזר מכונה בתואר 'עבד' ופעמים בתואר 'איש'. ההבדלים בתארים אלו הוא מהותי ומשמעותי. 'עבד', הוא אחד שניטלה ממנו החופשיות והוא איננו בן חורין לעשות את אשר עולה על רוחו. ואילו 'איש' זהו מי שעצמאי ואדון לעצמו, ובטח בדרגה מרוממת בהרבה מאשר 'עבד'.
אומרים כמה מהמפרשים: מתי נחשב אליעזר ל'איש', רק כשמילא את שליחותו של אברהם כדבעי. כל עוד לא מילא את שליחותו היה בגדר 'עבד'.
חז"ל אומרים שאחת הבעיות של אליעזר היתה, כשהוא הקשה ושאל את אברהם: "אולי לא תאבה האישה לבוא אחרי"?
אך למעשה, בכך אומרים חלק ממפרשי התורה, התגלתה דווקא גדלותו של אלעזר. הוא רצה להיות 'נעול' על המטרה, ולהיות בטוח שאיננו סוטה במאומה מהמשימה שהטיל עליו אברהם.
כן, כשהוא מתחיל לדבר עם בני משפחתה של רבקה, הוא מרגיש לאור ההצלחה המופלאה לה הוא זוכה, שהייתה אצלו בגדר השתאות של ממש, לספר ללבן ולמשפחת רבקה כולה, כי למעשה: "עבד אברהם אנכי". כאילו רצונו לומר: "אני לא מי שאתם חושבים. אני בסך הכל עבד! וכל ההצלחה שלי היא בגלל אדוני אברהם".
לכן, סיפור השידוך מסתיים במילים: "וישלחו את רבקה אחותם ואת עבד אברהם". שכן, לאחר שסיים אליעזר את שליחותו, חוזר הוא למעשה להיות שוב 'עבד', וכבר איננו בגדר 'איש' המגדיל ראש ושואל שאלות מדעתו שלו. הוא מעניק לרבקה מתנות וכלי כסף, והם יוצאים לדרכם לפגוש את יצחק.
בכך אנו רואים, עד כמה גדלה מעלת הביטול. הבעש"ט אומר על הפסוק בתהילים: "ה' צלך על יד ימינך". כאשר האדם הוא בביטול לה' יתברך, הרי שה' מלווה אותך כפי שצילו של האדם מלווה אותו.
בחסידות הפליגו בעניין 'הביטול' וההשפלה העצמית, בכדי להיות כלי לקבלת שפע אלוקי.

מאליעזר עבד אברהם, אנו מקבלים למעשה דוגמא למופת כיצד צריך להיראות שליח אמיתי שעושה את רצון שולחו, ומצליח בזה למעלה מן המשוער.

הרב הרצל קוסאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*