הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'אמור'

הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'אמור'

פרשת אמור

ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו" (ויקרא כא, א).
רש"י עומד על הכפילות של "אמור ואמרת" ומבאר שבאה התורה להזהיר גדולים על הקטנים, שגם על הקטנים יש להקפיד לשמור על קדושתם.
בפרשת קדושים התורה מתארת איך צריך להיראות יהודי, ובפרשה מפורטות מצוות רבות של בין אדם למקום ובין אדם לחברו. בפרשתנו, התורה פונה לכוהנים שהם משרתי ה' והעם, שיש להם לנהוג ביתר קדושה ולהקפיד על עצמם "הקפדה יתירה" מאשר מה שנדרש מישראל. ולכן, לכוהנים אסור להיטמא למתים, לא נושאים אישה גרושה וכו' ולובשים בעבודתם בגדים מיוחדים. ואנו ישראל מחויבים במצות "וקדשתו" עלינו לנהוג בכהנים בכבוד מיוחד, לעלותו ראשון לקריאת התורה, לתת לו מתנות, לא להטיל עליו מלאכות. והגדולים תפקידם להזהיר את הקטנים ולא יאמר האדם שאינה לפי כבודי להתעסק עם קטנים.
בספר "ישמח ישראל" מבאר בשם רבי אלימלך מליז'ענסק שההוראה מתייחסת לכל אחד: "להזהיר את הגדולים – הצדיקים – דווקא על הדברים הקטנים". דהיינו, ככל שאדם גדול יותר כך הוא צריך להקפיד על הדברים הקטנים וככל שאדם מקפיד על הדברים הקטנים כך הוא נעשה גדול יותר. האדם בנוי מהרבה חלקים קטנים, ורק כאשר הם משמשים בהרמוניה נפלאה ניכרת חכמתו ומעלתו של האדם.
מסופר על בחור צעיר שהיה רחוק מיהדות, ופנה לרב עם שאלות על מטרת ביאתו לעולם ומיוחדותו כיהודי. הרב השיב לבחור בסבלנות על השאלות הרבות. לאחר דין ודברים, להט של ויכוח, השיחה הסתיימה שהבחור קיבל תשובה מושלמת על שאלותיו.
בדרכו חזרה לביתו כשהבין שהתשובה לשאלות ששאל מחייבות אותו לשנות את אורח חייו ומנגד פיתוי החומריות של העולם והתאוות שוב עלו לנגד עיניו, חיפש את השאלה שתוכל להוציא אותו שוב חזרה לעולם שהוא מכיר.

לאחר מחשבה מעמיקה, מצא את השאלה.. בבואו לביתו ישר הלך למחשב וכתב בדואר אלקטרוני לרב את השאלה: "הרב", למה היהדות כל כך עסוקה בפרטים קטנים ובלתי רלוונטיים כמו זמן השקיעה עד לדקות, סדר לבישת הבגדים, סדר קשירת השרוכים וכד', למה לקרא לשיא הקטנוניות – רוחניות?" שלח את ההודעה והמתין. עובר יום ויומיים, שבוע ושבועיים ואין תשובה מהרב. הבין ש"ניצח" בויכוח.. ושלח דואר נוסף לרב בו הוא מציין שהנה סוף סוף נמצאה שאלה שאין עליה תשובה.
עוד באותו יום קבל תשובה מהרב. בסקרנות הוא פתח את הקובץ, וכך כתב לו: אכן, מעולם לא טענתי שיש בידי את כל התשובות. הרבה שאלות הן מעבר להשגתי, אך תשובות יש. האמת שאת התשובה לשאלה בדבר העיסוק בפרטים הקטנים כבר שלחתי לך לפני יותר משבוע, אך מיד אחר כך כתבתי את הכתובת של הדואר האלקטרוני שלך – אבל פתאום – בהארה של רגע החלטתי שבעצם נמאס לי מכל העיסוק הקטנוני הזה של הנקודות והדיוק אחריהן. מה משנה הנקודה לפני ה-COM שבכתובת? בלי הנקודה הקטנטונת הזו המכתב לא יצליח להגיע אליך? זה לא מגוחך שלא קיבלת את תשובתי רק בשל העדר נקודה אחת קטנה? לא. כי הנקודה היא לא רק נקודה, היא מבטאת משהו. לאותה נקודה הרבה יותר משמעות, לי היא נראית בלתי רלוונטית אך זה נובע מחוסר הידע שלי בדרכי הדואר האלקטרוני ובשפת התכנות.. כל מה שאני יודע הוא שבתוספת הנקודה הדוא"ל שלי מגיע ליעד אך בלא הנקודה הוא לא מגיע.
להבדיל, למצוות יש עומק עצום, כל פרט מכיל עולם של משמעויות, ומרכיב את התמונה השלמה. כשמקיימים מצווה בשלמות ובדייקנות, גל רוחני נשלח מאתנו עד ל"דואר הנכנס" השמיימי. אם ברצונך להכיר את המשמעות של הנקודה בכתובת הדואר, תלמד על תפעולה של הרשת. אם ברצונך להבין את משמעות המצוות, תעמיק בלימוד התורה הקדושה, ככל שאדם מעמיק יותר הוא מתחבר יותר לקב"ה ומבין יותר בהשגות של המצווה, זו אחת הסיבות גם שלא קיבלו את התורה מיד שיצאו ממצרים אלא רק לאחר שעברו הכנה "ימי הספירה", כי כל יום שעבר התקדמו עוד בהשגות עד שהגיעו ל"מלכות שבמלכות" וזכינו לקבל את התורה.
הרב שמואל בראשי מירושלים הי"ו

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*