פרשת בא
"וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ וכו' וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'".
בגמרא (בבא מציעא פה): אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם, שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר (ישעיה נט, כא): "ואני זאת בריתי אותם אמר ה': רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך – לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה', מעתה ועד עולם". מהו "אמר ה'" (מדוע כפל הכתוב בסוף דבריו את המלים "אמר ה'")? אמר הקב"ה: אני ערב לך בדבר זה. מהו "מעתה ועד עולם"? אמר רבי ירמיה: מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה (כלומר התורה כבר רגילה להתאכסן ולגור במשפחה הזו, ואינה עוזבת אותם).
ממשיכה הגמרא: רב יוסף ישב ארבעים יום בתענית כדי שלא תפסוק התורה ממנו, והקריאו לו בחלום את המלים בפסוק "לא ימושו מפיך". ישב שוב ארבעים יום בתענית, כדי שלא תפסוק התורה מזרעו, ואכן הקריאו לו בחלום את הפסוק "לא ימושו מפיך ומפי זרעך". ישב עוד מאה יום בתענית (ויש גורסים גם בפעם השלישית "ארבעים" יום), והקריאו לו בחלום את הפסוק "לא ימושו מפיך ומפיך זרעך ומפי זרע זרעך". אמר רב יוסף: מכאן ואילך איני צריך להתענות יותר, כיון שהתורה מחזרת על אכסניא שלה כנ"ל. [על סגולת ארבעים יום תענית לזכות לתורה, עיין בספרי "אמרי אש" פרק כד].
והתוספות כתבו (ב"ב נט, א, ובכתובות סב, ב) שהסגולה הזו, שהתורה תמשיך גם לדורות הבאים, היא דווקא כאשר שלושת הדורות של התלמידי חכמים ראו זה את זה.
ולפי הנ"ל רמז הרב חיד"א בפסוקנו: "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם". וכאשר אתה תלמד את יציאת מצרים לבנך, ולא רק לבנך אלא גם לבן בנך, שאז שלושת הדורות ראו זה את זה, אז "וידעתם כי אני ה'" – התורה וידיעת ענייני יציאת מצרים תמשיך אצלכם לעולם. עד כאן דברי הרב חיד"א.
ושאל הבן איש חי: הגמרא היתה צריכה לומר בסדר הפוך, "כל שהוא תלמיד חכם, ואביו תלמיד חכם, ואבי אביו תלמיד חכם, אין תורה פוסקת מזרעו", ומדוע הגמרא מתחילה דווקא מהסבא: "כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם" וכו'?
וענה הבן איש חי: נכתב כך כדי לרמוז, שצריך כל אחד לעשות כמו שעשה רב יוסף, שיתפלל שיהיה הוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד, ובן בנו תלמיד חכם, ולא יניח שיזדמן הדבר הזה מאיליו, כי ידוע שכל דבר שיבוא על ידי תפלה יתקיים יותר. ולכן סמוך למאמר זה הביא התלמוד מה שעשה רב יוסף.
ובספר חסידים כתב על זה, וזו לשונו: אִם תִּרְאֶה שְׁלֹשָה דּוֹרוֹת וּלְמַעְלָה זֶה אַחַר זֶה כֻּלָּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאַחַר כָּךְ זַרְעָם עַמֵּי הָאָרֶץ, לֹא תֹּאמַר דִבְרֵי חֲכָמִים בְּטֵלִים, שֶׁאָמְרוּ: שׁוּב לֹא יִפְסֹק הַתּוֹרָה מֵהֶם. וְהַטַּעַם: שֶׁהֵם הִתְחַתְּנוּ בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: רֹב בָּנִים דּוֹמִים לְאַחֵי הָאֵם, לְכָךְ בְּנֵיהֶם עַמֵּי הָאֲרָצוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ לְיִרְאֵי אֱלֹהִים וַחֲסִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק". וְאִם תִּרְאֶה שֶׁפּוֹסֵק מִדּוֹר רְבִיעִי יִרְאֵי הַשָּׁמַיִם וַחֲסִידִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהִתְחַתְּנוּ בְּמִי שֶׁאֵין דִּינָא לְהִתְחַתֵּן, כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ יְרֵא שָׁמַיִם וְחָסִיד, וּלְפִיכָךְ אוֹתוֹ הַדּוֹר כָּךְ. לְפִיכָךְ יִתְחַנֵּן אָדָם עַל עַצְמוֹ וְעַל זַרְעוֹ וְעַל זֶרַע זַרְעוֹ בְּכָל יוֹם, לְזַוֵּג בְּזִוּוּג יִרְאַת שָׁמַיִם עִם תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים…
למדנו מכל הדברים האלה, כמה צריך אדם להתאמץ כדי שזרעו יהיו צדיקים ותלמידי חכמים: הן שילמד אותם את התורה (בעצמו או על ידי שליח, תלמוד תורה), כמו שכתוב "למען תספר באזני בנך" וכו', והן על ידי תפלה ותחנונים לה' שזרעו יהיו תלמידי חכמים, וכן שיתחתנו עם משפחות מתאימות, והן על ידי שיתענה על הדבר הזה כפי יכלתו. יש המתפללים את "תפלת השל"ה" בערב ראש חדש סיון, אך באמת ראוי להתפלל כל השנה כולה, בכל הזדמנות. ויהי רצון שנזכה שאנו וזרענו וזרע זרענו נהיה צדיקים ויראי ה', ונראה דורות ישרים מבורכים. שבת שלום.
הרב מאיר מושיאשוילי הי"ו מאשדוד
