פרשת "בחוקותי"
פרשת השבוע מתחילה במילים "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמכם בעתם וגו'"
הגמרא במסכת עבודה זרה[ה.] אומרת "תנו רבנן" אם בחוקותי תלכו" אין אם אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר "לו עמי שומע לי וגו'" ומסביר רש"י, שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה,כלומר,לא תנאי מציב לנו הקב"ה ,אלא כביכול מבקש בקשה נפשית,ומתחנן לפני עם ישראל אנא לכו בחוקותי.
ברור ומובן,שבקשה כזאת מאת הקב"ה איננה רק בקשה,אלא יש בה נתינת כוח וסיוע,הקב"ה נותן את הכוחות ומבטיח לכל יהודי,שאומנם אם להשתדל, אז יצליח לקיים את מה שכתוב בתורה "אם בחוקותי תלכו"
בקשה זו והבטחה זו לא מופנית רק לבחורי ישיבה או לאברכי כולל,אלא לכל יהודי באשר הוא,ולא משנה באיזה דרגה הוא נמצא,הקב"ה מתחנן אליו כביכול "אם בחוקותי תלכו" ומה הפי' "אם בחוקותי תלכו " מסביר רש"י ש"בחוקותי" אין פירושו קיום מעשה המצוות שהרי מיד נאמר "ואת מצוותי תשמרו" שמדבר על קיום המצוות,אלא פירושו של "בחוקותי תלכו" הוא "שתהיו עמלים בתורה".כלומר שתהיו עסוקים בעמלה של תורה.לאור זאת מובן שגם בלימוד התורה עצמו,אין הכוונה של "בחוקותי" לימוד אותם חלקים בתורה הדרושים כדי לדעת איך לקיים את המצוות,שהרי לימוד זה הוא תנאי הכרחי בציווי "ואת מצוותי תשמרו",כמו שרש"י מסביר על זה,"הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים".אלא העמל בתורה מתייחס ללימוד התורה כאל מטרה בפני עצמה,לימוד תורה כחכמתו של הקב"ה,גם כשאין לדברים שום ישום מעשי.
ועל זה אומרת הגמרא במסכת עבודה זרה[ג:]אמר רבי יהודה אמר שמואל מאי דכתיב "ותעשה הים כדגי הים כרמש לא מושל בו",למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך,מה דגים שבים כיוון שעולים ליבשה מיד מתים,אף בני אדם כיוון שפורשין מדברי תורה ומן המצוות,מיד מתין. וידוע המעשה ברבי עקיבא ופפוס ובמשל מהשועל והדגים.וממשיכה התורה ואומרת "ונתתי גשמיכם בעיתם" זאת אומרת שהתורה מבטיחה שאת עניני הפרנסה והגשמיות הקב"ה יתן בעיתו ובזמנו כמו שאמר דוד המלך "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"
וכמו שראינו בגמרא במסכת תענית שכל העולם ניזון בשביל רבי חנינה ומסביר זאת ה"בעל שם טוב הקדוש" שרבי חנינא ע"י לימוד התורה יצר צינור ושביל לשפע שיורד מלמעלה לכל העולם.
יעזור ה' יתברך ויקויים הפסוק "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור",בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי
