פרשת כי תצא
בפרשתנו מופיעים דיני גירושין. אחת העילות לגירושין היא שהבעל גילה כי אשתו היא בעלת מום, שלא ידע עליו קודם הקידושין. וכך הרמב"ם אומר (הלכות אישות פרק כה, הלכה ב): "הכונס אישה סתם ונמצא בה מום… ולא ידע הבעל במום זה ולא שמע בו ורצה – הרי זו תצא בלא כתובה". ואולם אם יש סבירוּת שהבעל היה מוּדע למום, אין כאן עילה מוצדקת לגירושין, שכן "חזקה ששמע ורצה". גם בני ישראל והקב"ה קשורים ביניהם בקשר של נישואין, כמאמר חז"ל (תענית כו,ב): "יום חתונתו זה מתן תורה". ומכיוון שהקב"ה מקיים בעצמו את כל המצוות שציווה לישראל, כפי שלמדים מהפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" – מה שהוא עושה, מצווה לאחרים לעשות (שמות רבה פרשה ל,ט) – הרי שהוא מקיים גם את הדין הנ"ל.
על-פי זה ברור שאין עילה ל'גירושין' בעקבות זאת שיש בעם ישראל 'מומים'. הלוא הקב"ה היה מודע לכל ה'מומים' העתידים לדבוק בעם ישראל, שכן הוא יודע עתידות ויודע תעלומות, וחוזה מראש את הצפוי להתרחש. הוא ידע אפוא שכאשר בני ישראל יחיו במצרים, תדבק בהם התנהגותם הקלוקלת של המצרים. ובכל-זאת הקב"ה הבטיח בברית בין הבתרים ש"אחרי-כן ייצאו ברכוש גדול", ושהוא 'יקדש' את בני ישראל. נמצא ש"שמע ורצה" – יש כאן לא רק הסכמה מצד הקב"ה, אלא רצון ממשי בעם ישראל, על אף כל המומים.
הסיבה שהקב"ה מאפשר לאדם להיגרר אחר יצרו ולצבור מומים רוחניים – חטאים ועוונות – היא בבחינת "נורא עלילה על בני-אדם". על-ידי החטא האדם מתעורר לתשובה, ובזכותה הוא מגיע למקום רוחני נעלה יותר מזה שעמד בו קודם החטא. זו מעלת עבודת בעלי התשובה על עבודת הצדיקים, שדווקא הריחוק שבו היו שרויים דוחף אותם לקרבה יתרה לקב"ה, עוד יותר מצימאון נפשם של הצדיקים, ולכן "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים שם", ועד ש"אין יכולים לעמוד שם" (רמב"ם, הלכות תשובה פרק ז,ד). לכן ה'נישואין' שבין הקב"ה לבני ישראל הם בשלמותם, 'בניין עד עד', לעד ולעולמי עולמים.
הגלות הארוכה והקשה עלולה לגרום ליהודי נפילת רוח. עליו לדעת שהקב"ה "שמע ורצה"; הקב"ה מודע לכל ה'מומים' שיש בך, ויתרה מזו, עצם ההימצאות בגלות היא מפני שכך הקב"ה רוצה. מכיוון שכך ודאי שהקב"ה נמצא עם בני ישראל בגלות, ובקשר איתן של 'קידושין'. הכוונה הפנימית של הגלות היא שבני ישראל יזככו את העולם ויכשירו אותו לגילוי האלוקות בגאולה השלמה, על-ידי אי-התרשמות מניסיונות הגלות, ואדרבה, על-ידי תוספת חיזוק והתקשרות בקב"ה, על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
