הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'יתרו'

הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'יתרו'

פרשת יתרו

דברות ה׳
ישנן 3 שיטות ב – 10 הדברות. כמה דיברות שמענו מפי ה׳ בעצמו. לפי הפשט כל הדיברות נאמרו ע״י ה׳. אך ישנה גמ׳ במס׳ מכות שדורשת ״תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב״. תורה בגימ׳ = 611 ו – 2 דיברות ראשונות נאמרו ע״י ה׳. וזו כבר מח׳ בין ריב״ל לחכמים במדרש.
והרמב״ן עושה פשרה, ששמעו כל הדברות מפי הגבורה, אך בא מרע״ה ולימדנו וחזר עליהם שוב על כל התרי״ג פחות 2 דיברות ראשונים, כי אותם בנ״י הבינו.
״ויאמר יתרו ברוך ה׳״
הגר״א אמר פעם על הגר צדק המפורסם – הגרף פוטוצקי זצ״ל, כי ידוע המדרש דכלל ישראל הם במעלה גדולה יותר מהמלאכים. הכיצד, מלאך מזכיר שם ה׳ רק לאחר ג׳ תיבות: ״קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות…״, כלל ישראל רשאים להזכיר שם ה׳ אחר ב׳ תיבות שנא׳: ״ברוך כבוד ה׳ ממקומו״ והגר״א אמר על הגרף פוטוצקי שגר הוא יותר מיהודי אפי׳ שנאמר ״ויאמר יתרו ברוך ה׳״.
״ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל…״
האם עצת יתרו לא הוצעה קודם כל למ״ר?! הכיצד, הרי עצה זו כ״כ פשוטה היא. אלא מפרש רש״י: ״הוקשה לו הדבר״. מונח כאן יסוד עצום, מדוע רואים אנו לפעמים אנשים רבים שמנסים לעשות דברים גדולים ואינם מצליחים, אך יש אנשים שעל דבר קטן מצליחים, וזהו התירוץ: ״הוקשה לו הדבר״, השאלה עד כמה כואב לך הדבר, האם נראה לכם שמה שעשה הח״ח בענין הטמעת הל׳ לה״ר דבר שאדם לא חשב ע״כ קודם לו, אלא הח״ח כאב לו הדבר והשקיע בו את נשמתו וכל מאמציו ולכן הצליח.
וכן המהר״מ מלובלין ורעיון ה״דף היומי״, הרי רעיון כ״כ פשוט הוא. ומדוע לא הצליח\הועלה קודם לכך, אלא שהמהר״מ כאב לו הדבר, ולכן התפשט רעיונו בכל תפוצות ישראל. וכן היה יתרו, מ״ר שמע עצות כאלו מבוקר עד ערב, מאנשים שניסו לייעל את שיטתו וכו', אך מאף אחד הוא לא הרגיש שכאב לו, עד שהגיע יתרו ודיבר ברגש ובכאב אל חתנו, ואז קיבל מרע״ה הדבר!.
״נעשה ונשמע״
ב״אהבה רבה״ אומרים אנו, ״בעבור אבותינו שבטחו בך, ותלמדו חוקי חיים…״. מהו הפשט ב״בטחו בך״? ישנה גמ׳ בשבת פח. ההוא צדוקי דראה את רבא דיושב ולומד ואצבעו זב דם, אמר לו הצדוקי, עמא פזיזה, דאקדימו אוזנייכו לפומייכו, אכתי בפזיזותייכו קיימו. במקום שהצדוקי יתפעל מהמראה, רואה הוא רק את החסרון, את חוסר התשומת לב של רבא, (פעם אמר הרב פינקוס דאם ישאלו חמור שראה את הח׳׳ח, מה הוא רואה, הוא יענה אני רואה 50 קילו בשר).
ענה לו רבא, אנן דסגינן בשלמותיה (אנו שהולכים עם ה׳ בתמימות) התקיים בנו הפס׳ "תמת ישרים תנחם", אתם הצדוקים שהולכים בערמומיות עם ה', התקיים בכם "וסלף בוגדים ישדם". מה ענה לו רבא? אם יבוא אליכם קבלן, וינסה להחתימכם על חוזה לקניית דירה, האם תחתמו, גם אם ינסה לשכנע אתכם שזו העסקה הכי טובה שעשיתם עד היום? ודאי שלא! אך אם אב שיש לו בן יחיד שהשקיע בו את כל עמלו, ואמר לבנו, תשמע, אני רוצה לעשות רישום נכסים על חשבונך, לוקח אותו למשרדו, ומתחיל לומר לו: "תחתום פה ופה ופה", ואז ענה לו הבן: "אבי, לימדתני שלא עושים דבר אא"כ בודקים אותו", ענה לו האב בכעס, מה קרה לך, שכחת מי אני בשבילך, וכמה השקעתי בשבילך עד היום, האם בדעתי לרמותך?!
זה מה שאמר לו רבא, אנו מסתכלים על הקב״ה באהבה רבה, כבן לאביו, "כרחמי אב על בנים", הצדוקים מסתכלים על הקב״ה, בכמעין מישהו שמטרתו להציק לאדם, כתינוק הבורח מביה״ס, הרי מה תינוק רוצה, אינו רוצה ללמוד, אומרים לו תלמד עכשיו, רוצה לאכול ממתק, אומר לו אביו, לא עכשיו, שמור על הבריאות, הילד חושב שכולם נגדו, ההורים, המלמדים וכו׳. עד שהוא גדל ומבין שהכל בא מאהבה ומאיכפתיות, הצדוקים מרגישים הפוך, הוא טוען אתה רוצה ג״ע, תעשה כך וכך, רק מכביד עלינו.
אחת הסיבות שהחינוך הממלכתי דתי נכשל, הוא אך ורק בגלל שהם לפני שהגיעו לרחוב חושבים שאלה ברחוב "עושים חיים", עד שמגיעים אליהם ובאמת פורקים עול, זהו שאמר רבא "סגיין בשלימותיה", הולכים בתמימות ובשלימות עם ה׳ באהבה וז״ש "אבותינו בטחו בך, בזכות בטחונם בך, ותלמדנו חוקי חיים".
הרב אילן שמילה – לוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*