פרשת אחרי מות
בפרשת אחרי נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם". רש"י מפרש: "לעולם הבא. שאם תאמר בעולם הזה – והלוא סופו הוא מת!". כלומר, התורה מבטיחה למי שיקיים את המצוות כי יקום בתחיית המתים. וכך נאמר במשנה (סנהדרין תחילת פרק יא): "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא… לעולם יירשו ארץ". הכוונה כאן ב'עולם הבא' היא לתחיית המתים, כפי שאפשר להוכיח מהמשך המשנה: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא – האומר אין תחיית המתים מן התורה", ומסבירה הגמרא: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים… מידה כנגד מידה". מכאן שמדברים כאן על תחיית המתים.
המשנה לומדת זאת מהפסוק "לעולם יירשו ארץ", שאי-אפשר לפרשו על גן עדן, שכן הימצאות הנשמות בגן עדן היא זמנית ולא נצחית, שהרי בתחיית המתים יחזרו כל הנשמות לגופים בעולם הזה, ואין זה 'לעולם'. מכאן שהכתוב מדבר על הירושה הנצחית, שהיא עולם התחייה. מה הסיבה שבאשר לגן עדן יש תנאים, ולא כל אחד ואחד זכאי לחלק בגן עדן, ואילו בעולם התחייה יהיה ל'כל ישראל' חלק? ובכלל, איך ייתכן ש'כל ישראל', שיש בהם חילוקי מדריגות, יהיו שווים בעניין ה'חלק לעולם הבא'?
ההבדל בין גן עדן לעולם התחייה, שגן עדן בא מייד אחרי מאה ועשרים שנותיו של האדם בעולם הזה, ואם יש אצלו דברים שהם בבחינת העלם והסתר, אין הוא יכול לקבל מייד את הגילויים של גן עדן, ונדרשים כמה וכמה עניינים שיאפשרו לנשמה להיכנס לגן עדן. לעומת זה, עולם התחייה בא אחרי שכבר עברו כל אותם שלבים שמבטלים את ההעלמות וההסתרים, ואז כל ישראל כבר ראויים לתחיית המתים, ואין שום דבר שמונע ומעכב זאת.
ועם זה, מכיוון שבקרב בני ישראל יש חילוקי מדריגות, יהיו חילוקים ביניהם גם בירושת ה'עולם הבא' בזמן התחייה. המפרשים מציינים שהמשנה מדייקת וכותבת 'חלק לעולם הבא' – "מפני שאין כל ישראל שווין בו, אלא הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו". ויש מדריגה גבוהה יותר, המוגדרת 'בן עולם הבא', שאינה שווה בכל ישראל, אלא זוכים לה על-ידי דברים מיוחדים. ומכאן עולה המסקנה עד כמה חשוב לעסוק בקירוב יהודים לקיום התורה ומצוותיה, אף-על-פי ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", כדי שכל יהודי יזכה ל'חלק' גדול יותר, ושגם לא יצטרך לעבור את השלבים של הזיכוך והתיקון. כשם שכל אדם רוצה שהוא עצמו יקבל חלק גדול יותר ובלי לעבור דברים בלתי-רצויים, כך מצד אהבת ישראל, עליו להשתדל שגם לחברו יהיה כל זה ויקבל חלק נעלה בעולם הבא.
(תורת מנחם) באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
