פרשת נשא
שבט אחד לא השתתף בקרבנות הנשיאים לרגל חנוכת המשכן – שבט לוי. הדבר מעורר תמיהה: הלוא שבט לוי היה מובחר משבטי ישראל, כנאמר (במדבר א,מט): "אך את מטה לוי לא תפקוד בתוך בני ישראל", ומפרש רש"י (שם נ-נא): "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו". איך ייתכן שכל שנים-עשר השבטים השתתפו בחנוכת המשכן, על-ידי קרבנות הנשיאים, חוץ מהשבט המובחר ביותר? ופלא שרש"י, שמקפיד לפרש כל שאלה המתעוררת בלימוד פשוטו של מקרא, מתעלם מהתמיהה הזועקת הזאת.
השאלה גוברת לאור פירוש רש"י בתחילת פרשת בהעלותך: "כשראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו; שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו". מדוע אין רש"י מציין את חולשת דעתו של אהרון כבר בפרשתנו, בצמידות לפרשת הנשיאים? וגם שם אין רש"י מסביר אלא את חולשת דעתו של אהרון, ולא את השאלה הגדולה: מדוע אהרון באמת לא השתתף בחנוכת המזבח, עם שאר הנשיאים? אין לומר שהיעדרות אהרון מחנוכת המשכן הייתה מפני כעסו של הקב"ה עליו, על חלקו בחטא העגל, כפי ש רש"י אומר (שמיני ט,כג): "היה מצטער ואומר, יודע אני שכעס הקב"ה עליי, ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל", וזאת משני טעמים: א) גם אם היה כעס על אהרון, מדוע נענש כל שבטו? ב) החשש לכעס כבר נתבטל בראש חודש ניסן, שאז אמר משה: "אהרון אחי כדאי וחשוב ממני, שעל-ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם, ותדעו שהמקום בחר בו" (רש"י שם, ו).
התשובה פשוטה כל-כך, ולכן רש"י אינו צריך לכותבה. היותו של שבט לוי "לגיונו של מלך" הוא ההסבר מדוע לא השתתף השבט בקרבנות הנשיאים. הנשיאים הביאו מתנות – עגלות וקרבנות – לרגל חנוכת המשכן. אין זה עניינו של "לגיונו של מלך" להביא מתנות, כשם שאין המלך מביא מתנות לעצמו. בני שבט לוי הם משרתי המשכן, הם "משמרת משכן העדות", ונמצא שכל המתנות שבני ישראל מביאים הם לצורך עבודת שבט לוי!
אם כן, מתעוררת שאלה הפוכה: מדוע "חלשה דעתו של אהרון"? התשובה היא שהמשכן נועד גם ללימוד התורה של הקב"ה עם משה רבנו, כנאמר (במדבר ז,פט): "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו". אמנם הדיבור היה עם משה רבנו בלבד, אבל דעתו של אהרון חלשה משום שלא עשה שום הכנה לכך, שלא כשאר הנשיאים שהשתתפו בחנוכת המשכן, על-ידי תרומתם. התשובה על כך ניתנת בפי רש"י עם פתיחת פרשת בהעלותך: הקב"ה אמר לאהרון, "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות", והתפקיד הזה הוא הכנה ללימוד התורה יותר מתרומתם של שאר הנשיאים. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il