פרשת במדבר
פרשת במדבר נקראת תמיד לפני חג-השבועות, והיא בבחינת הכנה לקראתו. בפרשה זו מדובר על מפקד בני-ישראל, ועל שם זה נקרא ספר במדבר כולו – "חומש הפקודים". יש ספירה נוספת שמשמשת הכנה לחג-השבועות – ספירת העומר. מה המיוחד בספירת בני-ישראל ובספירת הימים, ששניהם מהווים הכנה לקבלת התורה? עניינה המיוחד של ספירה הוא השוויון: הכול שווים, הגדול אינו יותר מאחד והקטן אינו פחות מאחד. בתוך עם-ישראל יש הבדלי דרגות, מהגדול שבגדולים ועד הקטן שבקטנים, אבל כאשר מונים את בני-ישראל, אין מבחינים בהבדלי הדרגות, וכל יהודי נספר בשווה. גם בימים יש הבדל בין יום חול לשבת ויום-טוב, אבל בספירת העומר נספרים כל הימים בשווה.
הספירה מבטאת אפוא נקודה פנימית, שבה אין הבדלי דרגות. זוהי עצם הנשמה. ההבדלים קיימים רק בכוחות הגלויים של יהודי, שבהם יש מי שהוא בעל שכל ובעל מידות יותר מחברו, אבל מצד עצם הנשמה הכול שווים ממש. נקודה זו באה לידי ביטוי במניין בני-ישראל. כאשר יהודי עובד את ה' בכוחותיה הגלויים של הנפש, השכל או המידות, יש כאן שני דברים – הוא עצמו, ה'אני' העצמי שלו, והמערכת והשכלית והרגשית שלו. קיום התורה והמצוות שלו הוא בבחינת תוספת על עצם מציאותו, שכן הוא נובע משכלו ומרגשותיו. אבל כאשר הוא מעורר ומגלה את עצם נשמתו, המאוחדת אחדות גמורה עם הקב"ה, אין כאן שני דברים, אלא כל-כולו נעשה מאוחד עם הקב"ה – "ישראל, אורייתא וקודשא-בריך-הוא כולא חד".
גם ההתייחסות לימים תלויה בנקודה זו: אם האדם עובד את ה' בכוחות הגלויים של הנפש, יש אצלו הבדל בין יום חול לבין שבת וחג – בימי שבת וחג הוא מרגיש חיות מיוחדת, ואילו בעבודה השגרתית של ימי החול אין לו חיות. אבל כשהוא מעורר את עצם הנשמה, וכל מהותו נעשית דבר אחד עם האלוקות, אין בעיניו הבדל בין ימי חול לימי שבת וחג, וכל עיתותיו ומעשיו ספוגים וחדורים קדושה. זה אפוא הקשר בין ספירת בני-ישראל וספירת העומר לבין מתן-התורה. החיבור בין הקב"ה לעם-ישראל במעמד הר-סיני היה חיבור בין הקב"ה עצמו לבין עצם מהותו של כל יהודי – "אנכי ה' אלוקיך". ההכנה לזה היא חשיפת עצם הנשמה, על-ידי הספירה.
יש בכל-זאת הבדל בין שתי הספירות: במניין בני-ישראל אין בכלל הבדלים, ואילו בספירת העומר יש התייחסות לכל פרטי המידות, כפי שהן כלולות זו בזו, ונדרש זיכוך פרטי של כל מידה ומידה. גם במתן-התורה קיימים שני העניינים הללו: מצד אחד יש כאן הקשר העצמותי בין הקב"ה לעם-ישראל, ובה בשעה יש להחדיר התגלות זו לכל פרט בנפש ובעולם, כדי שגם הוא עצמו, מצידו, יהיה כלי לאור האלוקי.
(לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
