פסח
בהגדה אנו חותמים 'ברוך אתה.. אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה לאכל בו מצה ומרור, כן ה' אלוקינו וכו'. ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשנו, ברוך אתה ה' גאל ישראל'.
אמרו חז"ל: איזהו בן העולם הבא? 'זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית' (ברכות ד:) וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הווה. לפי זה לכאורה כולנו מסודרים… ברוך ה' כולנו מתפללים ערבית ושחרית, מברכים 'גאל ישראל' וסומכים ברכה זו לתפילת שמונה עשרה, יכולים אנו להיות בטוחים כי בני העולם הבא אנחנו… אלא שמצד שני אומרת הגמ' (שם ה.) 'תניא רשב"י אומר: שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא נתן אלא ע"י יסורין אלו הן: תורה, ארץ ישראל, והעולם הבא'. וצריך להבין אלו יסורים ישנם בסמיכות גאולה לתפילה שעל כך כאמור זוכים להיות בני העולם הבא? זאת ועוד הגמ' (ברכות ט:) מספרת סיפור המראה לנו עד כמה לא פשוט לזכות למעלת הסומך גאולה לתפילה: אמר ליה ר' אילעא לעולא כי עילת להתם, שאל בשלמא דרב ברונא אחי במעמד כל החבורה, כלומר עולא היה בדרכו לארץ ישראל וביקש ממנו ר' אילעא שישאל בשלומו של אחיו רב ברונא, אבל שלא יעשה זאת בשקט אלא ברעש גדול במעמד כל בני החבורה כשיראה את כולם עומדים יחד יגש וישאל מי זה רב ברונא? וכשימצאהו יאמר לו: יש לך דרישת שלום חמה מאחיך ר' אילעא, ומדוע? דאדם גדול הוא ושמח במצוות – אחי, רב ברונא, הוא אדם גדול השמח בקיום המצוות, ומניין יודע אני זאת? זימנא חדא סמך גאולה לתפילה, ולא פסיק חובא מפומיה כוליה יומא – כלומר פעם אחת סמך גאולה לתפילה ולא הפסיק לחייך כל אותו יום. על מה השמחה הגדולה? כלום אנחנו לא סומכים גאולה לתפילה, ולא פעם אחת אלא מדי יום ביומו בתפילת שחרית וערבית?!
כדי להבין נתבונן ראשית מהו 'בן העולם הבא' ונקדם שתי הערות בגמרא (זבחים קטז.) מובאת מחלוקת חכמים, האם יתרו הגיע למשה רבינו לפני מתן תורה או אחרי מתן תורה. על פי הדעה שיתרו הגיע לפני מתן תורה כתוב במדרש (ילקו"ש פרשת יתרו) 'וישלח משה את חותנו' ואחר כך בחודש השלישי, אמר שלמה: לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר, אמר הקב"ה בניי היו משועבדים בטיט ולבנים, ויתרו היה יושב בתוך ביתו בבטח ובהשקט, ובא לראות בשמחת התורה עם בני?! לפיכך וישלח משה את חתנו, ואחר כך בחודש השלישי, למה? כך דרש משה קל וחומר: ומה אם מצוה אחת, כשבא הקב"ה ליתן מצוות פסח, אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו, תרי"ג מצוות שרוצה ליתן לישראל יהיה יתרו כאן ויראה אותם?! אומר הקב"ה למשה בזמן שבניי היו משועבדים בטיט ובלבנם יתרו ישב בביתו במדין בבטח ובהשקט ועתה רוצה הוא להשתתף במעמד הר סיני? בשום פנים ואופן לא, תשלח אותו הביתה!. ובשמחתו לא יתערב זר, יתרו במעמד הזה היה נחשב כזר מדוע? כי לא היה משועבד בטיט ובלבנים.
על הפס' וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לא אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים, מובא במדרש 'וילך משה', להיכן הלך? שהלך ליטול אשתו ובניו אל יתרו, להיכן אתה מוליכן? אל מצרים, אל אותם שהן במצרים מבקשים לצאת ואתה מוליכן אליהם, למחר הן עתידין לצאת ולעמוד על הר סיני לשמוע מפי הקב"ה אנוכי ה' אלוקיך ובניי לא ישמעו כמוהם, מיד ויאמר יתרו למשה, 'לך לשלום'.
שואלים המפרשים, מה הבעיה, כמו שיתרו הגיע אחרי שיצאו ממצרים כך משה רבנו יכל לשלוח מישהו להביא אותם למעמד הר סיני. וביארו שבדבריו אלו לימד אותנו משה רבנו כלל גדול, כדי להיות במעמד הר סיני מוכרחים להיות קודם במצרים, מי שלא היה במצרים אינו יכול להיות במעמד הר סיני.
מדוע באמת זה כך ששיעבוד מצרים היה הקדמה המוכרחת למעמד הר סיני ומתן תורה?
כותב ר' יצחק אבוהב בספרו 'מנורת המאור' רצה הקב"ה להטביע בלבם של ישראל את עניין העבדות להרגילם כדי שיהיה נקל להם אחר כך לעבוד את הבורא ולקיים את ציווי הזה וזהו שנ' אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, כלומר הכנסתי אתכם לשיעבוד מצרים כדי שתהיו בסופו של דבר עבדים שלי. הקב"ה הכניס אותנו למצרים במטרה אחת, כדי שנוכל לקבל את התורה ולהיות עבדי ה'. במצרים עבדו 210 שנים של עבודה מתוכם 86 שנים של עבודת פרך וימררו את חייהם בעבודה קשה וכו'. אין אומה בעולם הראויה לקבל את התורה כמו עמ"י, כי כדי לקבל תורה צריכים להיות עבדים. אמת ממצרים גאלתנו ה' אלוקינו ומבית עבדים פדיתנו, הקב"ה לא רק הוציא אותנו ממצרים אלא פדאנו מבית עבדים והמטרה כדי שנהיה עבדי ה'. עבד – הוא אדם שעושה את רצון אדונו בלי חשבונות, שום רצונות אחרים. כיום איננו מכירים עבדים אך מי שקרא בספרים יודע שפעם עבד היה אדם שהתבטל לגמרי לאדונו.
עתה נבין היטב את דברי חז"ל. איזהו בן העולם הבא? זה הסומך גאולה לתפילה בערבית וכך פירש ר' יונה על הרי"ף בברכות, הטעם שזוכה להיעשות בן העולם הבא על שסמך גאולה לתפילה מפני שהקב"ה כשגאלנו והוציאנו ממצרים היה להיותנו לו לעבדים, שנא': כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.
ובברכת גאל ישראל מזכיר בה החסד שעשה עימנו הבורא והתפילה היא העבודה, וכשמזכיר יציאת מצרים ומתפלל מיד מראה שכמו שהעבד שקונה אותו רבו חייב לעשות מצוות רבו כן הוא מכיר הטובה והגאולה שגאל אותו הבורא ושהוא עבדו ועובד אותו, וכיון שמכיר שהוא עבדו מפני שגאלו ועשה רצונו ומצוותיו נמצא שבעבור זה זוכה לחיי העולם הבא. אומר רבנו יונה, אדם שנעמד להתפלל מזכיר את כל הניסים שקרו במצרים מתוך כך מגיע להכרה שהינו עבד ללא עניינים וכך הוא ניגש להתפלל תפילת שמונה עשרה של שחרית וערבית שהוא כלום ויודע שהכל ממנו יתברך, הוא זה שנותן דעת הוא זה שנותן רפואה ואין לו שום אפשרות לעשות, אלא מה שרוצה בוראו. אדם שניגש כך לתפילה כעבד לפני רבו- זהו בן העוה"ב.
יהי רצון שנזכה במהרה לשמחים בבניין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשנו.
חג שמח ושבת שלום
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
