פרשת 'יתרו'
'וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר'
בפרשת השבוע מתארת לנו התורה את המעמד הגדול של מתן תורה על הר סיני וכך מתואר בפסוק: 'ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה'.
המגיד מדובנא מביא משל, מדוע הקב"ה היה צריך לגרום שעם ישראל יפחד בעת קבלת התורה? משל למלך שבא לו אורח חשוב לארמונו, כאשר נכנס האורח לטרקלין הארמון התמלא שמחה מרוב הפאר וההדר שמעולם הוא לא ראה, כשהתיישב בשולחן על מנת לדבר עם המלך, הבחין המלך שבמקום להתרכז בשיחה שלהם, האורח מביט לימינו ולשמאלו ומשתהה לנוכח היופי שמקיפו. מה עשה המלך, הכניסו במקום שיש פחד המלך כדי שישים לב למקום בו הוא נמצא וישמע בקולו, כך הקב"ה אמר למשה 'לבעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם' – היינו שיקבלו עליהם את התורה והמצוות שנתן להם הקב"ה באותו מעמד.
ולכאורה ניתן להקשות, הלוא מצינו שגם אבותינו הקדושים למדו את התורה (יעקב למד בבית מדרשם של שם ועבר 14 שנה קודם צאתו לחרן וכך שאר האבות) וגם קיימו את מצוותיה, אם כן מהו החידוש הגדול שפעל הקב"ה במעמד הר סיני?
המדרש מסביר זאת על ידי משל, למה הדבר דומה? למלך שגזר על ממלכתו בני רומי שלא ירדו לסוריה ובני סוריה לא יעלו לרומי (צו איסור יציאה ממדינתם למדינה השנייה) בחלוף הזמן ביטל את הגזירה והתיר להם מעבר חופשי, והוסיף 'ואני המתחיל' והנמשל, קודם מתן תורה היתה הפרדה בין השמים לארץ כמו שכתוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, ואילו במתן תורה ביטל הקב"ה את הגזירה ונוצר חיבור בין השמים לארץ והקב"ה בכבודו ובעצמו התחיל 'וירד ה' על הר סיני'.
הרבי מליובאוויטש מסביר את המדרש ואומר: 'שמים' זהו דוגמא לרוחניות וקדושה, ו'ארץ' זהו דוגמא לגשמיות וחומריות, קודם מתן תורה היתה הפרדה מוחלטת ביניהם, דהיינו שקודם מתן תורה יהודי שרצה להיות קרוב אל הקב"ה היה נאלץ לפרוש במידה מסויימת מענייני העולם, למעט באכילה ושתיה ובשאר פעולות גשמיות ולהשתדל לחיות חיים רוחניים ככל האפשר.
לא היה בכוחו להחדיר קדושה גם לתוך העולם הזה הגשמי ולתוך החפץ הגשמי איתו עושים את המצווה.
במעמד הר סיני נתבטל הנתק שביניהם וניתן ליהודי האפשרות לחבר בין העולם החומרי לאור האלוקי ודוגמא לכך הוא, כאשר נוטלים את העור מן הבהמה ועושים ממנו קלף וכותבים עליו מזוזה או ספר תורה וכדו', נהפך הקלף הזה לדבר קדוש וצריך לנהוג בו משנה זהירות.
וכן כאשר אוכל בשר ודגים לכבוד שבת הוא מעלה אותם מחומריותם וגסותם ומחיר בהם קדושה מיוחדת.
זהו הכח שניתן לנו בהר סיני להחדיר אלוקות וקדושה בעולם הגשמי, כך שאנו יכולים לעבוד את ה' תוך כדי חיים גשמיים מלאים כאשר אנו עוסקים בהם לשם שמים. וזהו תפקידנו ושליחותינו לעשות מהעולם הזה התחתון דירה לו יתברך 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד', ועל ידי שאנו פועלים באופן הזה כרצון הקב"ה ולנחת רוח לו יתברך נזכה לראות בשוב ה' ציון ברחמים בגאולה האמיתי והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.
הרב אלירן מושיאשוילי הי"ו מלוד
