פרשת 'במדבר'
"הפקד על הלויים"
כ' בעה"ט )שידוע כי בעל הטורים אוהב למצוא קישורים בין מילים המופיעות מס' פעמים מועט במקרא(, כי "הפקד" כתיב כאן ו"הפקד" כתיב בתהילים (ק"ט) "הפקד עליו רשע".
והקשר הוא )האם כאן ההפקדה היא של רשעים ח"ו והרי שבט לוי היה הק' מכולם, שלא רץ לעשות העגל?!( "אין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה רשע מלמעלה".
הפשט דהכח משחית, אדם שיש לו כח ביד, זה יכול להשחית מידותיו של האדם. כמו נהג באוטובוס הצועק על הנוסעים העולים, כמו פקידי דואר, ואפי' הצעירות שבאות להחליף הוותיקות בחופש ומסוגלות לצעוק על איזה זקן שיכול להיות סבא שלהם, אם לא תעמוד בתור כמו כולם, אני לא אשלם לך היום. מדוע הם מתנהגים כך, כי הכח בידם.
וא"כ זהו הפירוש, כאן אין אדם נעשה לוי (שוטר – גדול) למטה, אא"כ נעשה כבר מישהו רשע למעלה, ולכן צריך שיפעלו נגד גזירותיו.
וכמו שמסופר על אחת מהשרות החשובות ברוסיה שפ"א עברה בנהר ונשבר הגשר מתחתיה, אמרו לה שומרי הראש, אל דאגה, מיד נביא חיילים, שייבשו את הנהר, יפזרו שם חול ואז תוכלי לעבור בקלות ולחזור אלינו, אמרה להם את מי תביאו, חיילים שיביאו חול, לשם מה החול, תביאו את החיילים וישכבו במים ואני אעבור עליהם.
והסבירה השרה החשובה, דהרי חיילים, היום כאן, מחר אינם פה, אך חול, אם תזיז אותו מכאן, לעולם לא יוכל לחזור לשם וחבל לבזבזו.
פירוש נוסף בשם הרה"צ הרבי מסמבוב, דהרי כל אדם נמדד בכף מאזניים, ויש בצד אחד מאזן עבירות ובצד א' מאזן זכויות, והרי כל אדם שעולה לגדולה, הגמ' אומרת שמוחלין לו על כל עוונותיו, וא"כ נמצא דיש לו רק זכויות וכף המאזנים של העבירות כעת קל יותר ונמצא למעלה וז"מ שהתכוון בעה"ט לומר: אין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה "רשע" מלמעלה.
פירוש נוסף, כ' הרבצ"ז שכל שעולה לגדולה, מעשירים אותו, כלומר נהיה עשיר, ולכן אם מעניקים לו עושר מלמעלה, הרי כדי שיהיה עושר למטה צריך שיהיה רשע מלמעלה )בקריאה הפוכה( וז"מ שהתכוון בעה"ט.
פירוש נוסף, מסופר בגמ' על ר' יהושע בן חנניה שהיה מבטל גזירות רבות של השלטון הרומאי, והיה מקושר מאוד אליהם. ולפני פטירתו אמרו אנשי שלומו, מה נעשה כעת, מי יפעל לבטל הגזירות, א"ל לא תדאגו, אם אין מי שיטפל בגזירות לבטלן, לא יהיו גזירות. כך פועל הקב"ה בעולם.
השותה מים לצמאו מברך שהנ"ב
שואל הרב שך זצוק"ל מדוע דוקא במים אמרו חז"ל דבעינן "לצמאו", מדוע בלחם או מזונות או פירות לא הצריכו לשבעו?!
לפי הפשט פירש הרב זצ"ל דרק במים אין מתיקות ואינו ערב לחיך אא"כ שותה כשצמא, ולכן רק אז מברך. אך הדרוש הוא, שאם אדם לומד תורה שקרויה מים, שלא בצימאון אינו יכול לברך עליה, אדם חייב ללמוד תורה בצימאון גמור, זהו לימוד התורה שנתקיים בו! והדברים יפים ונאים לאומרם.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
