פרשת 'פינחס'
בניסוי שנעשה בעיר רוטרדם שבהולנד הציגו שאלה זהה ל- 9 משתתפים: עקרת בית, מיילדת, רואה חשבון, איש מחשבים,פילוסוף,פיזיקאי,יהודי,בנקאי ועורך דין.
הם נשאלו כמה הם: 2+2?
השיבה עקרת הבית בוודאי 4, ענתה המיילדת 2+2 הם רביעייה. איש המחשבים אני חושב זה 3 או 4 תנו לי להריץ את המספרים דרך התוכנה פעם נוספת, ענה רואה החשבון: תלוי אם זה סיכום של ההוצאות או של ההכנסות. השיב הפילוסוף תלוי אם מדובר באנשים או בעצמים. ענה הפיזיקאי תלוי מה מחברים למשל אם מחברים 2 טיפות מים עם 2 טיפות מים מקבלים טיפה אחת.השיב היהודי בשאלה כדרכו: למה אתה שואל? ענה הבנקאי 2+2 בניכוי העמלה דמי ניהול והוצאות מקבלים בסופו של דבר 3, והעשירי העורך דין הוא סגר את הווילונות עמעם את האורות ושאל את האיש שהציג בפניו את השאלה בלחש כמה אתה רוצה שזה יהיה?
אמת המידה לבחון מי אנחנו היא מהו הדבר שאנחנו רוצים באמת בדרך שאדם חפץ לילך,בה מוליכין אותו.
אחד משלושה עשר העיקריים של האמונה היהודית כפי שרבנו הרמב"ם ניסח אותם, היא האמונה בשכר ועונש: 'אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו, ומעניש לעוברי מצוותיו' העיקר הזה מוצא ביטוי נוקב בפרשתנו: עם ישראל נסחף בשיטים אחר מזימות בלעם וחטא בבנות מואב והחל הנגף בעם.ואילו נפחס עשה מעשה טוב, קינא לאלוקיו וכיפר על בני ישראל, וקיבל שכר עצום ורב. שכר רוחני:'ברית כהונת עולם'. שכר בעולם הזה 'פנחס הוא אליהו' שחי לעולם. ושכר נצחי לדורי דורות: 'והיתה לו ולזרעו אחריו'.
אמת פנחס סיכן נפשו בקנאותו,אבל על מה קיבל השכר העצום? פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל ולא כלתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום, כלומר המעשה שלו, עם כל גדלותו, מתגמד לנוכח הצלת עם ישראל, זיכוי הרבים! גם המדיינים השחתתם ופריצותם, התבהמותם, מתגמדים לנוכח ההאשמה הנוקבת: 'כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם', כלומר החטיאו אחרים. הזיקו לזולת.
נמצאנו למדים ששיא השכר ניתן על הצלה של אחרים, ושיא העונש על החטאת אחרים! כל הרוצה בברכת השם לו ולזרעו לדורותיו, ברכה ברוחניות ובגשמיות עדי עד, ירתם לפעילות של זיכוי הרבים! של השפעה בדרכי נועם בדוגמא אישית בשיחה בחסד.
השתתפות בשיעור תורה מעבר ללימוד ולשכרו היא מחזקת את השיעור ובגדר זיכוי הרבים, חיזוק שיעור, חיזוק מנין תפילה, הענקת עידוד לנזקקים לו חסד הוא וזיכוי הרבים. ומלבד חשיבותו, וגודל שכרו לעולם הבא, כבר כתב החסיד בעל 'חובת הלבבות' שעל זיכוי הרבים מקבלים שכר גם בעוה"ז.
בדורנו מתגוששים כוחות אדירים: 'המדיינים' המבקשים לעקור את הכל, להחטיא ולטמא וכל אחד מאיתנו נדרש להיות כפנחס, לעמוד בפרץ! מה כוחנו לעצור את הסחף? 'עשרה ניסים נעשו לפנחס' אומרת הגמרא, נעשה את שלנו וה' יהיה בעזרנו.
והאור החיים הק' שאל מדוע נמנה כאן ייחוסו של פנחס בן מי היה ונכדו של מי, וכתב שנתכוין שייזכרו אבותיו לטובה, והדברים מרעישים, אדם שעשה מצוה זכה וזיכה מוזכרים גם אבותיו לטובה כמו שאמרו בגמרא יומא (פו.) שכאשר הולך אדם בדרך טובה אומרות הבריות 'אשרי אביו שלימדו תורה'! אך מכאן למדנו שלא רק הבריות אומרות ולא רק האב מוזכר, אלא בשמים מזכירים, גם את האב שחי וגם את הסב שנפטר! וכך בכל מעשה טוב ובכל מצוה מוזכרים גם אבותינו וזקננו לטובה.
במרום מוכנים להקנות לנו השגות מרוממות-בתנאי שבראשונה נעלה לפסגה אליה נוכל להעפיל בכוחנו! כשנעשה את שלנו. שנתאמץ כיכולתנו,רק אז ישפיעו עלינו ממרום במידה גדושה,שפע השגות מרוממות והבנות נעלות, רק אם נפתח בתחילה פתח, ולו כחודו של מחט – יפתחו לפנינו שער ענק, ושנזכה כולנו ל-'הנני נותן לו את בריתי שלום'. שבת שלום.
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
