פרשת כי תשא
חטא העגל:
הרבי מגוסטינין עלה לבקר את רעהו בעל חידושי הרי"ם ועננה נראתה על פניו. שאלו חידושי הרי"ם לסיבת הדבר, ונענה כי בחודשי הקיץ הוא תמיד מסתובב עם קושיא שמפריעה לו. איך יתכן שדור המדבר הנקראים דור דעה, נכשלו בחטאים כה משמעותיים, הרי הם ראו את כל הגדולות והנפלאות החל ממכות ויציאת מצרים ועד למתן תורה וההליכה במדבר על כל צורתה. ענה לו חידושי הרי"ם תנוח דעתך, מהחטאים שלהם נכתבה לנו תורה. הדברים מדברים בעד עצמם, ומקנים לנו מבט חדש על כל חטאי הקדמונים שאין לנו שום שיג ושיח בהם. אך על כל פנים תורה היא (מלשון הוראה כדברי הזוהר) וללמוד אנו צרכים.
יש כאן כמה שאלות יסוד שיש להעמידם בראשית הדברים: א) כיצד דור דעה שזכו לכל הגילויים העצומים, ירדו פלאים לעבוד לעגל זהב – מה ההבנה בזה. ב) כתב הרמב"ן (שמות לב' ד') "כי אין טיפש בעולם שיחשוב כי הזהב הזה אשר היה באזניהם הוא אשר הוציאם ממצרים". מה אם כן הייתה כוונתם בעשיית העגל.
בביאור העניין נלך בעקבות הרמב"ן ורבינו בחיי (שמות לב' א'-ח'). ונקדים. הדברים מבוססים על מדרש חז"ל (תנחומא כי תשא כא') "אמר לו הקב"ה למשה.. ואני רואה.. שהם מתכוונים בו ושומטין אחד מהם ומכעיסין אותי בו שנאמר "ופני השור משמאל" וכתיב "וימירו את כבודם בתבנית שור" וכו' ". הקב"ה מנהיג את העולם בשלוש הנהגות יסודיות, כפי המבואר בספרים הקדושים: חסד שעניינה שפע והתרחבות. דין שעניינה צמצום. ורחמים שהיא מיזוג של חסד ודין.
כידוע, במרכבה העליונה יש ארבע דמויות אדם אריה שור ונשר (כמובא ביחזקאל ט'). כלל ישראל בחרו את השור כיון שהוא מייצג את מידת הדין בה הונהגו ישראל במדבר. לשם כך עשו דמות המייצגת את אותה מידה, והחומר ממנו היה העגל עשוי היה זהב שהוא אדום המייצג כידוע את מידת הדין כמראה האש השורפת. כמובן כוונתו של אהרון לא הייתה חלילה לעבוד את אותה מידה, אלא שמחמת ההכרח עשה דמות המייצגת את אותה מידה, כדי שיחול עליו השפע מאת הבורא. נמצא אם כן שהעגל לא נעשה כדי לעבוד אותו, אלא כדי שעל ידו יכוונו ישראל את ליבם לקב"ה, ובבקשה שינהיג אותם דרך אותה מידה עליונה. ההוכחה לכך שלא הייתה מטרה לעובדו היא – שמיד שירד משה והעמיד אותם על טעותם ועל חומרת העניין, לא היה מי שהתנגד וחלק עליו כלל והם סרו מהעגל ונתנו למשה לטחון את העגל ולעשות את מה שעשה.
אך עם כל זאת הדבר אסור, וכפי המבואר בנפש החיים (ג' י') וז"ל "ויש לבאר על פי זה הכתוב "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני", רוצה לומר שלא לכוון ח"ו בשום דבר לאיזה בחינה וכח פרטי, אפילו אם יהיה אותו הכח בחינת פני.. אפילו דמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש"(ועיי"ש באורך).
לאור האמור (שמעתי) הטענה על כלל ישראל הייתה שהם ביקשו שהקב"ה יתנהג עימם בהנהגת הדין, שכדברי חז"ל (ב"ר יב' טו') אין העולם יכול להתקיים על פי מידה זו, הואיל והדקדוק על פיה הוא עצום ונורא (לכן העולם מנוהל על ידי מידת הרחמים), והם כביכול התיימרו לחשוב שמתאים להם לחיות במדרגה שכזו. וחז"ל אומרים שאפילו האבות הקדושים לא היו עומדים במידת הדין, כי אין לשער ולתאר את עומק תביעתה על מעשיהם של הנבראים. זה היה ראשיתו של התהליך שהוביל לשבירת הלוחות, אחד מחמשת הדברים שאירעו ביז' בתמוז כמבואר בתענית. ויהי רצון שהימים הקשים הללו יהפכו לנו במהרה מאבל לששון ושמחה.
שבת שלום ומבורך
הרב מיכאל מירון – אחיסמך לוד
