פרשת כי תשא
נראה כי היה זה אתמול, אך לפני כמה חודשים עברו עלינו הימים הנוראים, לאחר ראש השנה שבו המלכנו את הקב"ה, עברנו את יום הכיפורים בו נמחלו עוונותינו, ומיד אחר כך חג הסוכות – בחג הסוכות ציוונו הבורא ברוך הוא ליטול ארבעה מינים: לולב, אתרוג, הדס, וגם עַרָבָה, למרות שהיא ללא טעם וריח. חז"ל רומזים לנו כי ארבעה מינים אלו מסמלים את כל סוגי האנשים – מהצדיק הגדול עם טעם וריח – ה'אתרוג', ועד הערבה – שהיא ללא טעם וריח ומסמלת את היהודי הרחוק לעת עתה.. – ללמדנו שלא לוותר על אף יהודי. בפרשת השבוע, מצווה אותנו התורה על הַקְטוֹרֶת. אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִים הָיוּ בָּה, עשרה בעלי ריח נפלא, אחד – חֶלְבְּנָה – עם ריח לא טוב. גם כאן ללמדנו, שלא לוותר על אף יהודי. בין ארבעת המינים עדיין אפשר להפריד. אך את סממני הקטורת שוחקים יחדיו היטב. לא ניתן להפריד ביניהם, זוהי אהבת ישראל אמיתית. להתחבר לשני בלי שום חשבון, להרגיש ולהיות חלק ממנו, ממש. לכן, הקטורת, הייתה סגולה כנגד מלאך המוות, וגם סגולה לעשירות, מידה כנגד מידה. אז, נלמד מהקטורת להתייחס לכל אחד בכבוד גם אם הוא מריח לא כל כך..
עוד בפרשה יש לנו את הציווי על מצוות השבת. הגמרא במסכת שבת (דף קיט ע"א): 'בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבשאר ארצות במה הן זוכין [ומבאר רש"י – לעושר גדול כזה] אמר ליה בשביל שמכבדין את השבת דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא (לוד) והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים וכשמניחים אותו אומרים: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וגו'.. וכשמסלקין אותו אומרים: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי ומכל בהמה שהייתה נאה אמרתי זו תהא לשבת אמרתי לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך..'
מי ששומר שבת רק ירוויח מזה, השבת משלמת לאדם, ובמזומן! סיפור אמיתי שסיפר הרב מאיר להמן זצ"ל שנפטר לפני כמאה ועשרים שנה, וכך סיפר: ידידי, מר פרינס, היה בעל בית מסחר גדול לשטיחים בעיר הבירה של הולנד בהאג. לאחרונה משהגיע לגיל שמונים שנה הניח את ניהול בית המסחר בידי בניו, אך עדיין עינו פקוחה על הכל.
היה זה בימות החורף, בליל שבת. המשפחה הסבה כבר סביב שולחן השבת. והנה נכנסה המשרתת והודיעה כי פקיד של חצר המלכות רוצה לדבר עם מר פרינס. 'אני מצטער שאני מפריע', אמר הפקיד בהיכנסו לחדר, 'אני בא בשליחותו של הוד מעלתו, הנסיך הנדריק. הוד מעלתו מבקש ממך, מר פרינס, לשלוח לארמון חמישה שטיחים, בצורה ובגודל הרשומים כאן.. הוד מעלתו זקוק לשטיחים מיד, לקישוט האולם לכבוד המסיבה שתיערך הלילה בארמון..'
מר פרינס לא היסס, ואמר: 'אני מצטער מאוד, אך לא אוכל למלא הערב את רצון הוד מעלתו הנסיך.. הלילה הינו ליל שבת, יום קדוש ליהודים. אם הוד מעלתו ימתין עד מחר בערב, עד צאת השבת, אשמח לשלוח את השטיחים המבוקשים..' —
'אך המסיבה מתקיימת היום..' אמר הפקיד. ומר פרינס השיב לו בקור רוח: 'אין אני יכול לעסוק במסחר בשבת, מסור נא להוד מעלתו את צערי העמוק..'
הפקיד הלך לו, והמשפחה המשיכה בזמירות השבת שהופסקו עם הופעת השליח..
טרם סיימה המשפחה את ארוחת הערב ושליח הנסיך הופיע שנית.. 'הוד מעלתו מבקש שתשלח את השטיחים מיד ללא שום דיחוי..' ומר פרינס בשלו: 'אינני יכול אלא לחזור על מה שכבר אמרתי קודם לכן, שבת היום, אני מצטער, אבל אין באפשרותי למלא את רצון הוד מעלתו..'
מיד לאחר ברכת המזון הופיע השליח בפעם השלישית.. הפעם הוא הביא אתו מכתב מהנסיך שבו נאמר: 'מר פרינס היקר! מוכרח אני לקבל את השטיחים מיד! אהיה מוכן לשלם עבורם פי שניים ואפילו פי שלושה.. אם תסרב לבקשתי, תוכל למחוק אותי ואת כל מכרי מרשימת הקונים שלך.. על החתום – הנסיך הנדריק..'
לאחר קריאת המכתב אמר מר פרינס לשליח: 'מפני קדושת השבת אין באפשרותי לענות להוד מעלתו בכתב ואודה לך אם תמסור את דברי כלשונם: נסיך נכבד מאוד! אמנם אתה שליט גבוה ונכבד, וחובתי לשמוע בקולך ולמלא את רצונך תמיד, אך יש גבוה מעל גבוה, הוא מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא שהוא יוצר הכל, והוא ציווה עלינו לנוח בשבת.. צר לי מאוד להפסיד קונה נעלה וחשוב כהוד מעלתך, אך אין ביכולתי לנהוג אחרת. לא אחלל את השבת..'
השליח יצא ובחדר סערו הרוחות.. בניו של מר פרינס הביעו את דאגתם וחששם: מה יהיה כעת? מי יודע כיצד יגיב הנסיך? מה יעלה בגורל בית המסחר שלהם? מה יעלה בגורל המשפחה כולה? בן אחד סבר שיש לשלוח את השטיחים אל הנסיך בלא לציין את מחירם, בן אחר הציע לשלוח את השטיחים כמתנה לנסיך.. כולם הבינו שהנה הם מפסידים את הקונה החשוב ביותר שלהם, ומי יודע איזו השפעה תהיה לזה על בית המסחר שלהם, מה גם שהנסיך הינו בעל קשרים רבים גם בתחומים אחרים, ומי יודע לאיזה נזק יכול הוא לגרום להם..
כאן התערבה הסבתא הזקנה באומרה: 'הניחו לאביכם, די לכם לצער אותו בדיבורים חסרי אמונה אלו, הקדוש ברוך הוא העמיד אותנו בניסיון של שמירת השבת, אלוקים יהיה בעזרנו וה' הוא שימלא את כל מחסורנו..'
במוצאי שבת הגיע אל הבית שליח עם הזמנה בכתב: 'מר פרינס מתבקש להתייצב לפני הוד מעלתו הנסיך הנדריק, ביום שני בבוקר, בשעה 10..' בני המשפחה הוטרדו עד מאד.. מה פשר הזמנה זאת, הלהתגולל עלינו בעלילות בא הנסיך.. לנקום נקמות..
ביום ובשעה היעודה נכנס מר פרינס בלב מלא חרדה ללשכת הנסיך. הנסיך קבלו בסבר פנים יפות.. הוא פנה אל מר פרינס ואמר: 'מר פרינס היקר, סלח נא לי על אי הנעימות.. הבה ואספר לך פשר דבר.. בליל שבת ביקר אצלי הברון הנכבד, והשיחה נסבה על היהודים.. הברון טען שאין לסמוך על היהודים, כל היהודים הינם אוהבי בצע, הכסף אצלם הוא מעל הכל.. בעבור כסף, היהודים מוכנים לעשות כל מעשה..'
'אני', אמר הנסיך, 'התנגדתי לדבריו וטענתי שהיהודים נאמנים, נאמנים הם לחוקי דתם ונאמנים הם לחוקי המדינה..'
'החלטנו', המשיך הנסיך לספר, 'החלטנו להעמיד אותך בניסיון.. שלחנו לביתך את השליח פעם אחר פעם, הכפלנו ושילשנו את מחיר השטיחים, וגם איימנו בהפסדים הצפויים לך באם תסרב.. אני שמח שעמדת במבחן ולא 'מכרת' את השבת שלכם עבור בצע כסף.. מהיום ראה בי לקוח בלעדי שלכם.. וגם אשתדל שהוד מלכותו, מלך הולנד, יכיר את בית המסחר שלכם..'
בית המסחר של מר פרינס הפך להיות מהאנשים הנכבדים ביותר בבית המלוכה ההולנדי והיה הספק הבלעדי של בית המלוכה בהולנד.. וכשהמלכה ביקרה בארץ הקודש אף הביאה למר פרינס מזכרת מארץ אבותינו.
נשמור את השבת, נענג אותה בכל מיני תענוגים ונזכה שהשבת שהיא מקור הברכה ממנה יושפע שפע רב לכל ימי המעשה. שבת שלום.
הרב שמואל בראשי הי"ו מירושלים
