פרשת 'עקב'
פרשת עקב – עצה לחינוך הילדים
כולם רוצים עצות לחינוך ילדים. כמות הספרים שנכתבו בנושא, היא בלתי ניתנת לספירה. אולי יותר מכל דבר אחר, האדם שואף שילדיו יהיו מחונכים. בפרשתנו ישנה עצה נפלאה שיכולה להשפיע באופן כביר על הילדים, כנראה יותר מכל עצה אחרת. לפני כן, כדאי לנו להתרשם מאחד הגילויים המהפכניים של השנים האחרונות במדע. זאת תהיה הקדמה טובה עבורנו לקראת לימוד העצה המעולה לחינוך.
ד"ר ג'אקומו ריזולטי, הוא מדען מוח איטלקי. באחד המחקרים שהוא ועמיתיו ערכו, הם ניסו למפות את תפקודי המוח אצל קופים. הם רצו לגלות בדיוק אילו אזורים במוח מופעלים, כשמבצעים פעולה מסוימת, כדי לדעת איזה אזור במוח אחראי על פעולה מסוימת.
המיפוי היה מאוד מדויק. הם חיברו אלקטרודות, מוליכי חשמל זעירים, לראש של הקופים. כל תזוזה וכל תנועה שהם עשו נרשמה ותועדה. הם הצליחו לגלות בדיוק רב, איזה אזור במוח פעל, בזמן שהקופים עשו פעולה מסוימת. אמנם את הגילוי המסעיר ביותר, הם גילו באקראי.
בזמן שאחד מהחוקרים הושיט את ידו לדבר מאכל מסוים, הם שמו לב שהתבצע רישום במכשירים, אצל אחד הקופים שהתבונן בחוקר. כשהם ניגשו לבדוק מהו אותו חלק שפעל בזמן הצפייה של הקוף, הם נדהמו. הם ציפו לראות שהחלק במוח שאחראי על צפייה באדם שאוכל, יהיה זה שיתעורר, אבל החלק שהתעורר היה, החלק שפועל בזמן שהקוף עצמו אוכל!
הם חקרו את הנושא יותר לעומק וביתר הרחבה, והגיעו למסקנה, כי קיימים נוירונים מסוימים במוח, שהם החליטו לכנות אותם 'נוירוני מראה', שפועלים במוח בזמן צפייה, וגורמים לחוויה אישית עבור הצופה. הם לא הסתפקו רק במחקר בקופים, והם איששו את העובדות הללו גם אצל בני אדם.
מסקנת המחקר המהפכני שלהם, הייתה, כי בזמן שמישהו צופה בזולת, כשהוא מבצע פעולה כלשהי, הרישום שנחקק במוח של הצופה, הוא כאילו הצופה בעצמו עבר את אותה חוויה בדיוק. מבחינת המוח של הצופה, הוא ביצע את אותה פעולה.
אין דבר שמקרב את האדם לפעולה ממשית, כמו הצפייה באנשים אחרים שמבצעים את אותה פעולה. זוהי העוצמה שנמצאת בכוח הראייה של האדם. האדם יהפוך להיות בדיוק, כמו הדברים שהוא צופה בהם לרוב. אף אדם לא נולד בעל מידות ובעל אישיות, כל ההתנהגות של האדם, ללא יוצא מן הכלל, היא נלמדת. לכן לצפייה באחרים, בכל מיני הזדמנויות ובדרכים שונות, יש השפעה כבירה על פיתוח האישיות ועיצוב האישיות של האדם.
בפרשה שלנו כתוב: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (יא' יט'). שואל ר' ירוחם ממיר, זכותו תגן עלינו, לכאורה היה צריך לומר בשבתך בביתם? מדוע הפסוק מסתיים בלשון יחיד? הרי הוא מדבר על לימוד הבנים, אז היה צריך להמשיך ולומר בביתם, בלכתם, בשכבם ובקומם?
התשובה שלו מכילה את העצה מספר אחת לחינוך הילדים: "והנה מי שמתנהג על פי התורה, כל מעשי פעולותיו, דבריו ותנועותיו, מסודרים המה עד שיוכל ללמוד ממנו מכל פעולה ופעולה. יען כי עושה הכל על פי דין. והנה מאיש כזה נוכל ללמוד, מן ישיבתו בביתו מן לכתו בדרך, מן שכבו, מן קומו. ויסוב בשבתך בביתך על האב והמורה. וכן כל אחד יתנהג כנ"ל במידה ובמשקל".
עיקר הלימוד של הילדים מההורים ומהמורים נעשה על ידי צפייה בהם. הרשמים שהילד קולט מהסביבה בה הוא נמצא, נחקקים בליבו ובמוחו. ברבות העיתים הוא בעצמו יהפוך להיות ולהתנהג כמו מי שהוא צפה בו בעיקר. לכן התורה יועצת לנו, ללמד את הילדים, באמצעות ההתנהגות שלנו, בבית, בדרך וכו'. מאיתנו הם ילמדו וכמונו הם יהיו.
לכן, כל אחד ישקול היטב את התנהגותו לפני הילדים, כי כל תנועה נרשמת במוחם ולא נשכחת. בנוסף, כדאי לבחור להם מוסד לימודים ערכי, שידאג לכך שהם לא יחשפו לדברים שיכולים להזיק לנשמתם ולעתידם, הגשמי והרוחני. ואולי היום יותר מכל דבר אחר, כדאי לשים לב היטב, לאיזה תכנים הילדים נחשפים אליהם באמצעי התקשורת השונים: טלוויזיה, אינטרנט וטלפון חכם. זה עתיד לעצב את אישיותם ויקבע בצורה מכרעת מי הם יהיו וכיצד הם יתנהגו. כל מעשה שלא הייתם רוצים שהילד יעשה, אל תתנו לו גם לצפות בו, כי אם הוא ראה את זה, הוא עשה את זה.
הרב מאיר גור הי"ו מלוד
לעילוי נשמת יעקב גור בן יצחק הנולד מן אביגיל תנצב"ה
