שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמות'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמות'

פרשת שמות

כאשר יצא משה לדרך ממדיין למצרים, על-פי ציווי ה', לקח את אשתו ובניו "וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר". לכאורה אין כאן דבר מיוחד הזקוק לפירוש, אולם רש"י, שעניינו לפרש את פשוטו של מקרא, טורח לתת כאן פירוש הנראֶה תמוה למדיי: "על החמור – חמור המיוחד. הוא החמור שחבש אברהם לעקדת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו, שנאמר 'עני ורוכב על חמור'". אפשר לומר שרש"י בא להשיב על תמיהה המתעוררת למקרא הפסוק – מדוע הרכיב משה את אשתו ושני בניו, וככל הנראה גם את חפציהם, על חמור אחד, ולא על סוס או גמל (שיכולת הנשיאה שלהם גדולה יותר), או על כמה חמורים? לכן רש"י מפרש שזה היה "חמור המיוחד" – חמור פלאי בעל יכולות בלתי-רגילות.

אך עדיין אין בכך ליישב את השאלה. מדוע היה משה צריך להשתמש ב"חמור המיוחד" ולא בסוס או גמל או כמה חמורים? למה להזדקק לנס בשעה שאפשר לבצע את הדבר בדרך הטבע? עוד שאלה הנשאלת כאן היא הציון שזה חמור "שחבש אברהם לעקדת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו". מה הדבר הזה תורם להבנת העניין? מקור המדרש הזה הוא בפרקי דרבי אליעזר, ושם נאמר "הוא החמור בן האתון שנבראת בין השמשות", אבל את הפרט הזה רש"י משמיט!

אלא שרש"י מבקש להסביר את עצם הציון של אמצעי התעבורה שבו השתמש משה. לשם מה התורה צריכה לציין שהוא הרכיב את אשתו ובניו על החמור? מכאן שפרט זה בא להסביר עניין מרכזי בהליכתו של משה למצרים. בדין ודברים שהיה בין משה לקב"ה קודם שהסכים לקבל עליו את השליחות טען משה שתי טענות: א) אין הוא רוצה לעשות זאת כדי שלא להתנשא על אחיו המבוגר ממנו. ב) הלוא ממילא לא משה הוא שיביא את עם ישראל לגאולה השלמה, ואם כן, "שלח נא ביד תשלח" – שהמשיח שעתיד לגאול את ישראל הוא שיגאל את בני ישראל ממצרים.

התשובה לשתי הטענות האלה רמוזה ב"וירכיבם על החמור". החמור הזה קשור לעקדת יצחק, כאשר אברהם לא היסס לרגע אלא הזדרז לחבוש בעצמו את החמור כששמע את ציווי ה'. וכך גם משה צריך למלא את השליחות בלי לחשוש שהדבר יגרום לו התנשאות על אהרון. התשובה לשאלה השנייה רמוזה אף היא בחמור, "שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו". הגאולה ממצרים והגאולה העתידה על-ידי המשיח הן תהליך אחד, שיש בו כמה שלבים. כאשר משה מרכיב את אשתו ובניו על החמור הוא מתחיל את התהליך שיסתיים על אותו חמור, בביאת המשיח, ואף זה יהיה בכוחו של משה, כמאמר חז"ל "גואל ראשון הוא גואל אחרון". (לקוטי שיחות)

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*