פרשת "במדבר"
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" פעם אחת שאלו את הח"ח: על שום מה מתריעים כל כך על ביטול תורה ומרעישים עולמות? הלא אמרו חז"ל "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", לפיכך על מה הרעש שמצווים בני אדם שאינם קובעים עתים לתורה? אמר להם הח"ח אספר לכם מעשה: בעיר קייב היה אדם עשיר ושמו ישראל ברודסקי, יהודי זה היה בעל בתי חרושת רבים ובהם עבדו אלפי פועלים ובעלי מלאכה, וביניהם גם רבים שהיו קרובים שאר בשר וקרובים רחוקים, מהם מועטים שהיו מקבלים שכרם סתם, בלא שעשו שום עבודה, מעין קצבה חודשית, ואותו עשיר בא לבקר באחד מבתי החרושת כדי לראות את העבודה הנעשית שם ולתהות על קנקנם של הפועלים והפקידים, הממונים העבירו לפניו את כל העובדים ושאלו כל אחד מה עבודתו ומה שכרו, בין כל העובדים נמצא אחד שנשאל למקום עבודתו, לטיבה ולשכרו, והשיב לו אותו אדם תשובה קצרה: "אני מקבל שכר קצוב מדי חדש בחדשו", ובזאת רצה לומר שאינו אלא אחד הקרובים הנוטל מן הקופה שכר בטלה – אוכל ואינו כלום. הנקל לתאר מה נלעג היה מראהו של אותו אדם באותו מעמד, בשעה שהודה בפה מלא כי הוא מתפרנס מן הקצבה. ודאי,אמת מה שאמרו חכמים: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". ברם, הבדל גדול יש בין מי שעובד ומשתכר ומקבל שכר עבור עבודתו, ובין מי שאוכל לחם ומתפרנס מן הקיצבה בזכות היותו קרוב לברודסקי.
ומאחר ואנו מתקרבים לחג השבעות חג מתן תורה "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" שיציאתם ממצרים בכדי שיקבלו את התורה.
חסידים מספרים על רבי אהרון מקרלין, שנכנס בליל עצרת לבית המדרש וראה את הציבור יושב לקורא חטופות "בתיקון שבועות" עמד והתחיל צועק בקול: דאוואי טובאר,כלומר תן סחורה תן!, נשתקקו כולם ונתנו עיניהם ברבי אהרון ותמהו מה כוונתו במלים אלו. בואו וראו – הסביר להם רבי אהרון: "בנוהג בסוחרים גדולים, כל סוחר שולח שליחים וסוכנים למכור סחורתו, סוכן מוליך עמו דוגמאות והלקוח בוחר לו את הסחורה שהוא רוצה בה, אמור מעתה, דוגמאות אלה אימתי יש בהן ממש? בזמן שיש עמהם סחורה, ואילו החוזר על הלקוחות בדוגמאות בלבד וסחורה אין עמהן, אינו אלא שוטה או רמאי. אף תיקון ליל שבועות כך" מסיים רבי אהרון. בליל העצרת קודם קבלת התורה, אנו יושבים ומסדרים סדר דוגמאות לתורה, דוגמא אחת מן התורה, ואחת מן הנביאים ומן הכתובים, מן המשנה ומן הגמרא, דוגמאות אלו אימתי יש בהן ממש? בזמן שכל ימות השנה אנו יושבים ועוסקים בתורה לומדים ומלמדים, ואילו בזמן שכל ימות השנה אנו שקועים בהבלי העולם הזה ומובטלים מן התורה, ובליל עצרת קוראים בתיקון שבועות ומסדרים סדר דוגמאות לתורה, הרי אנו משלים את עצמינו. הניחו את הדוגמאות! תנו סחורה! דאוואי טובאר!.
סיפור חסידי זה מאוד מאלף, אסור לנו להסתפק בדוגמאות בלבד, עלינו ליצור סחורה טובה עוברת לסוחר, "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה", ואהבת ה' לא תסור מאתנו לעולמים בגאולה האמיתית והשלימה אמן.
הרב אברהם מיכאלשוילי הי"ו מלוד
