פרשת וירא
עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם (אבות ה-ד)
בפרשתינו מופיע הניסיון העשירי, ניסיון העקדה "ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים ניסה את אברהם.. ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק.. והעלהו לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך" (כב-ב)
ולאחר שעמד אברהם אבינו בניסיון העקידה אומרת התורה 'ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם.. אל תשלח ידך אל הנער.. כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה (כב-יב).
ניסיון העקידה היה האחרון מעשרת הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו והשאלה מדוע דווקא הניסיון העשירי הוכיחה שאברהם אבינו ירא אלוקים? וכל תשעת הניסיונות הקודמים שעמד בהם אברהם לא הוכיחו שאברהם ירא אלוקים? מדוע היה צריך דווקא את ניסיון העקדה כדי להוכיח זאת?
ישנם בארץ ובעולם אנשים שמהותם אנשים טובים ומוכנים לעזור בכל זמן ובכל שעה בין ביום בין בלילה, הם תמיד מוכנים להושיט יד לעזרה, וגם באומות העולם מצינו שהיו שסיכנו עצמם כדי לעזור ליהודים.
שואלים חז"ל מאין לנו הידיעה שהאדם טוב במהותו, או שהמעשים שהוא עושה נובעים בגלל שכך ציווה אלוקים? אברהם אבינו קרוי איש החסד, מהיכן למד אברהם להיות בעל חסד. אומרים חז"ל כשפגש אברהם את שם בן נח שאלו באיזה זכות ניצלתם מהמבול?… אמר לו שם בן נח, שנה שלמה לא ראינו שינה לעיננו, היינו צריכים להאכיל את כל החיות והבהמות בתיבה, היו חיות שאכלו בבוקר והיו שאכלו בצהריים ובערב, ובחצות ולפנות בוקר וכך התרוצצנו יום ולילה ללא מנוחה וללא שינה. שמע אברהם ועשה קל וחומר, נח ובניו עשו חסד עם חיות ובהמות וניצלו מהמבול אם אעשה חסד עם בני אדם, בריותיו של הקב"ה כל שכן שאנצל, וכאן שואלים חז"ל מאין נבע החסד הגדול שאברהם עשה, שבגינו קרוי אברהם איש החסד? האם בגלל שבמהותו היה איש חסד או בגלל ציווי אלוקים.
התירוץ: ניסיון העקידה! אדם שבמהותו הוא טוב, והוא בעל חסד לא רק שלא יקח את בנו יחידו שנולד לו בגיל מופלג לשחיטה, אלא אפילו חתך קטן לא יטיל בו, אומר הקב"ה לאברהם 'קח נא' מה המבחן שאתה בעל חסד בגלל שאני ציוותי אותך ולא בגלל שאתה במהותך בעל חסד "קח את בינך יחידך והעלהו לעולה" (כב-ב) אדם שלוקח את בנו יחידו לשחיטה זה ההיפך הגמור מחסד, ההיפך הגמור מטוב.
אבל אם החסד שעושה האדם זה בגלל ציווי אלוקי שם מתגלה האדם כבעל חסד אמיתי, כי מי שמחליט מהו חסד, ומהו טוב, זה רק הבורא יתברך שהוא מקור הטוב ומקור החסד! לכן מגיע המלאך דווקא בניסיון העקדה, הניסיון האחרון ואומר לאברהם אל תישלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה' (כב-יב) למה עתה? ולא בניסיונות הקודמים? כי יראת שמים של האדם נמדדת אך ורק בקיום רצון וציווי אלוקי, ולא בציווי מצפונו האישי.
מסופר על יהודי עשיר לפני המלחמה שהיה מקבל במאור פנים ובברכת בוקר טוב את המנקה הגוי שהיה מגיע לביתו. באחד הפעמים הגיע הגוי ליהודי העשיר ואמר לו ששמע שהגרמנים מתכוננים לאסוף את כל היהודים ולשלוח אותם ברכבות למחנות ריכוז, וכדאי מאוד שיסתתר לפני שהגרמנים יגיעו גם אליו, והיה מוכן שהעשיר ומשפחתו יבואו ויסתתרו במרתף שבביתו. שאל אותו היהודי העשיר, מדוע אתה מסכן את עצמך וחיי משפחתך? ענה לו הגוי, רציתי לגמול לך על אותם שנים שבכל בוקר כשהגעתי לביתך קיבלת אותי במאור פנים ובברכת בוקר טוב לבבית.
בספרו 'מראש אמנה' מספר מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל על הרב מבריסק שהגיעה אליו אשה עגונה ואמרה לו בבכיות, הרב בבקשה תעזור לי, תעשה עימי חסד. שאל אותה הרב מבריסק במה אני יכול לעזור? אמרה האשה לרב, בעלי נעלם אני רוצה שהרב רק יגיד לי אם בעלי חי או מת? חשב הרב ואמר לה, בעלך חי! הרב עוד שאלה ביקשה האשה הוא עדיין יהודי. או שחלילה השתמד? אמר לה הרב בעלך עדיין יהודי.
כבוד הרב בבקשה שאלה אחרונה בעלי יחזור? אמר לה הרב ודאי יחזור ובאמת לא עברו מספר ימים והבעל חזר, ותהום כל העיר בריסק, אמרו לרב מבריסק מופת, אמר להם הרב אין כאן שום מופת, אז מה כן שאלו אותו. אמר להם הרב, כשאמרתי שהוא חי, אם לא יודעים מה גורלו של אדם אז הוא עדיין בחזקת חי, וכשאמרתי שהוא עדיין יהודי, אמרתי וודאי אדם שנולד יהודי כל חייו נשאר יהודי, שאמרתי שהוא יחזור, אם הוא חי ונשאר יהודי אין שום סיבה שלא יחזור, וזה באמת מה שקרה, הבעל שב וחזר.
יחזיר הקב"ה את מלכותו עלינו ונזכה לראות בגאולת עם ישראל בקרוב ממש, אמן ואמן, שבת שלום.
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
