פרשת 'נצבים'
"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה'" (דברים כט, ט), דרשו חז"ל, "היום" – הוא יום הדין של ראש השנה.
"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה… ולא מעבר לים היא.. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" (שם ל יא-יד).
נתאר לעצמנו שבא לפנינו משה רבינו ע"ה ומספר לנו מה עובר על האדם בשמים, איזה השפעות אלוקיות יש בלימוד התורה, ומהו השכר שזוכים בקיום כל מצוה ומצוה, בודאי דבר זה היה משפיע על האדם, עצם המפגש, וקל וחומר התיאור.
למרות זאת אומרת התורה "כי קרוב אליך הדבר", הדבר הוא בידך.. כל זה לא יעזור, כדי להגיע לעוצמות רוחניות הדבר בידיו של האדם, הוא הוא צריך לעורר את עצמו.
בגמרא (ר"ה דף טז), אמר רב יצחק כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה, שנאמר "מראשית השנה" מרשית כתיב (דברים יא, יב). מפרש רש"י שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפילה כענין שנאמר "תחנונים ידבר רש" (משלי יח, כג), מתעשרת בסופה.
מי שחושב כי הוא לא רש מחמת המעשים טובים שעשה, המצוות ולימוד התורה שלמד במשך השנה – כאשר יבדקו את המעשים שלו מי ערב לו שיועיל לו לעבור את המשפט?!…
ידוע המעשה המובא בגמרא, מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ר"ה בשנת בצורת, אותו חסיד היה עני מרוד שחסכו הוא ובני ביתו מלחמם במשך השנה דינר שלם.. כדי לקנות מאכלים לכבוד החג. והנה החסיד יוצא לשוק ורואה עני, את כל מה שחסך נתן לו. חוזר החסיד לביתו, אשתו רואה שחזר בידים ריקות, ביזתה אותו אשתו ואמרה לו שיצא מהבית.
יצא החסיד מחוץ לעיר והלך ללון בבית העלמין. שמע שתי רוחות מספרות זו לזו, שתי נערות שהנשמות שלהן היו מדברות מה יקרה בשנה הבאה. מקשה המהרש"א, הרי ידוע כאשר מוזכר חסיד בגמרא זה רבי יהודה בר אלעאי או רבי יהודה בן בבא, איך יתכן שחסידים כאלו ילכו בראש השנה ביחידות לבית הקברות ללון שם במקום טומאה. ועוד צריך להבין איך הקניטתו אשתו, הרי מפורסם כמה היו שניהם חיים בפשטות, כמו שהגמרא מספרת על עניותו של רבי יהודה בר אלעאי, שהיה להם מעיל אחד והיה מברך ברוך שעטני מעיל, וכשהיה יוצא לבית המדרש היה הוא לובש את המעיל, וכשאשתו הייתה יוצאת לשוק היא הייתה לובשת. כזו עניות וכזו פשטות, האם אשתו הצדקנית תקניט אותו?!
אומר רבי ישראל מסלנט, ערב ראש השנה, כבר מתקדש היום.. חרדת הדין על פני כל העולם.. ויצר הרע ברגעים קדושים אלה עובד חזק..
מה יש לעשות בניסיון כזה גדול?! האם ספר מוסר יעזור?! צריך הכנעה גמורה!! קם רבי יהודה בר אלעאי והולך למקום שבו ההכנעה יכולה להיות מוחלטת.. בבית הקברות!! ולא די אלא גם הולך לישון שם.. אין זמן עכשיו ללמוד ספרי מוסר.. כבר נכנס ראש השנה, הדבר היחיד שיכול להועיל זה לשבור את עצמך, לעשות אותך 'רש' גמור.
אם אתה רוצה שהשנה תהיה עשירה בסופה חייבים להכנע עכשיו.
הכנעה
רגילים אנו בימי חודש אלול להוסיף בלימוד המוסר. אבל השאלה היא האם זה משפיע? האם זה באמת משנה אותנו לטווח ארוך?! איך יגרום האדם לנפשו הכנעה שתחזיק מעמד?!
חז"ל תקנו לנו בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות.. מלכויות פירושו להמליך את הקדוש ברוך הוא. כשרוצים להמליך מלך בשר ודם, צריך לכבד אותו להעלות לפניו מס, לשמוע לגזירותיו, אבל בחדרי חדרים, בתוך ביתך גם אם תעביר בקורת על המלך, כל עוד שלא תמרוד לפניו בגלוי, אין בכך כלום.
אבל כשממליכים את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאין נסתר מנגד עיניו, לעשות רצונו ומצוותיו הם דבר המתבקש מאליו – ההמלכה היא הכנעה. הכנעה פירושה ללכת בדרכיו, לדבוק במידותיו. אם תעלה לראש הסולם בראש השנה ותחליט שאתה משתנה לגמרי, הדבר יכול להחזיק מעט זמן. לכן נדרש עלינו לקבל קבלה אחת, אבל שתהיה קבלה אמיתית. קבלה כשיגיע ראש השנה הבא.. נוכל לומר לעצמנו שעמדנו במשימה.
הרב שמואל בראשי – ירושלים
