פרשת עקב
"והיה עקב תשמעון את המשפטים הלאה ושמרתם ועשתם אותם ושמר ה' לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"
ונשאלת השאלה מדוע צריך השי"ת לשמור לנו חסדי אבות אם אנו בעצמנו.ג'כ נשמור את המצוות ,וכך נוכל לקבל השכר מבלי להיזקק לחסדי אבות?.
והמגיד מדובנא הביא ,משל לאדם זקן שהיה לו בן קטן.והיה אצלו סכום כסף גדול.ומפאת שבנו קטן הוא עדיין קרא האב לאחד מאוהביו ועשהו לזה אפוטרופוס על בנו ומסר לו את כל כספו וצווה עליו שישגיח על בנו עד אשר יגדל ויהיה איש בר דעת.
והנה לאחר שנפטר אביו הזקן שמע הבן שאביו הפקיד אצל האפוטרופוס סכום כסף גדול,על כן אמר בלבו למה לי להיתיגע ולעמול קשה.והנה אבי השאיר לי ירושה כה גדולה.ויגש הנער לאפוטרופוס ויאמר תן לי את כספי ואתפרנס משלי בלי עמל ויגיעה.אמר לו אם רצונך לקחת תוכל לקחת .אולם אם תשמע לעצתי שמור לך הכל אצלי ולא תיקח עתה מאומה כי המעות יכלו ותישאר בלא כולם.ולכן עדיף שתתייגע באיזה עסק.ותאכל ותשבע וגם כספך בידי יהיה שמור לך.והנמשל אבותינו הקדושים הפקידו אצל ה' עבורנו זכויות שתהא שמורה ביד ה' ואם נאכל את הירושה הזאת אזי יגמר כל זה ולא יהא לנו בעתיד.ולכן על ידי שאנו נתייגע ונוסיף עוד בעבודת ה' ובקיום התורה והמצוות,אזי תישמר לנו הבטחת החסד של אבותינו.והכל תלוי בהמשך פעולותינו ומעשינו,של כל אחד ואחד מאיתנו.
ופתח הכתוב בלשון רבים "ושמרתם ועשיתם אותם".וסיים בלשון יחיד "ושמר ה' לך את הברית ואת החסד".
והוא על פי מה שאמרו חז"ל עה"פ "ועבדתם את ה' אלוהיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך".שגם כאן פתח בלשון רבם וסיים בלשון יחיד.
והכוונה במשל ודוגמה לאנשים שנכנסו לבית הכנסת להתפלל או בעניין קיום מצוות תורה וצדקה וכדומה,אין שכרם שווה לכולם וכל אחד מקבל כפי עשייתו וכוונתו.
משל למלך שצווה לארבעה מעבדיו לבנות כל אחד קיר אחד ויצייר עליו ציורים יפים ונפלים.והנה אחד מהם יתחכם ובמקום ציור תלה על הקיר מראה גדולה ונראו בה ציור של חבריו.וכשראה המלך הלך המלך והניח שק מלא כסף ליד עבודתו של כל אחד ואחד ואילו על מעשה הרביעי לא הניח כלום ורק נראה במראה דמות הקים .ולא קיבל מאומה כפרי מעלליו. ולזה אמר "ועבדתם" זו תפילה ותורה. "וברך את לחמך" שכל אחד יקבל כפי יגיעתו.וזהו "ושמרתם ועשיתם".זו משנה וקיום המצוות .אבל לעניין השכר "ושמר ה' לך" איש כפי עבודתו ואל משאו.
ואף ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא מ"מ אוכלים פירותיהן בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא.משל לנוסע ששכר עגלון שיסיעו למחוז חפצו.אף שהשר ישלם לו לבסוף מ"מ את דמי מספוא ומאכל לסוסים פעמים מוכרח הוא ליתן מיד אם רצונו בנסיעה זאת.כך אנו מן הדין צריך לתן לנו ה' פרנסה ובריאות כי חוק לישראל הוא דבר יום ביומו.וזאת בקיומנו את החוקים ואת המשפטים באופן של "והיה" שהוא לשון שמחה כפי שפי' הגר"א עה"פ יחינו מיומים וביום השלישי יקימנו.ובמהרה נזכה לבנין בית שלישי ובייעוד הכתוב "כי נחם ה' ציון ,ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה.
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
