פרשת וארא
נאמר בפרשה: "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" (ו-ו)
אמר ר' יעקב שמשון משיפיטובקה זצ"ל קל יותר להוציא את היהודים מתוך הגלות, מאשר להוציא את הגלות מתוך היהודים.
כהקדמה נפתח בשאלה: הייתכן שאדם חשוך בנים יפנה אל הבבא סאלי או לאר"י הקדוש או לרשב"י להיוושע והוא יאמר לו תאמר בכל יום במשך שנה מזמור פלוני בתהילים ותפקד, הייתכן שאדם זה יאמר שנה את המזמור ולא יקבל ישועה שהרי צדיק גוזר והקב"ה מקיים, ואם משה רבנו בעצמו יאמר על אחת כמה וכמה ואם הקב"ה יאמר בעצמו שכל דבריו אמת וצדק, ההוא אמר ולא יעשה הנו דיבר ולא יקיימנה, כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם כי אם עשה אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו, אם ירהו לעשות פעולה מסיימת , ודאי תפעל פעולתה, ודאי, בלא כל ספק! עד כאן ההקדמה ועכשיו לענייננו נצטווינו מן התורה לקרוא פעמים ביום קריאת שמע, בבוקר ובערב, ולהזכיר בה יציאת מצרים כמו שכתב ברמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א' הלכה ג' וכך כתב: אף על פי שאין מצות ציצית נוהגת בלילה קוראין אותה בלילה מפני שיש בה זיכרון יציאת מצרים ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך וקריאת שלוש פרשיות אלו על סדר זה היא הנקראת קריאת שמע', עד כאן לשון הרמב"ם.
יתר על כן אמרו בתלמוד הירושלמי שיש להזכיר גם מכת בכורות וקריעת ים סוף ושירת הים כפי שאנו מרחיבם את הדברים בברכת הגאולה שלאחר קריאת שמע, והיה אומר הסבא מקלם, המצוות הן מזונו הרוחני של האדם יש סוג מזון שמספיקה כמות קטנה ממנו סוגי ויטמינים מסוימים, ויש פחמימות וחלבונים שהם יסוד הגוף ונצרכים בכמויות . כך יש מצוות אשר די בעשייתן אחת בשנה, כיום הכיפורים וראש השנה. יש מצוות של שבוע בשנה, כפסח וסוכות, יש הנצרכות אחת לשבעה ימים כשבתות ויש שכן כארוחת בוקר וערב, נצרכות בתדירות לבניין הרוחני, קריאת שמע והזכרת יציאת מצרים.
נפלאים הדברים, אך כאן נשאלת השאלה: בראש השנה, יום הכיפורים, פסח וסוכות ואף שבת, חש האדם שהתעלה במידת מה, כשהוא 'נופל' מהן לימי החול מציין הוא זאת 'בהבדלה' ועתה עם היד על הלב: כשאדם מזכיר את יציאת מצרים בכל יום בבוקר ובערב האם חש הוא שתעלה?
המשלנו מצוה זו לארוחת בוקר וערב, אך מה רב ההבדל: לאחר הארוחה חשים אנו מלאים, שבעים, טעוני כוח ולאחר הזכרת יציאת מצרים – מאומה, כלום, ונשאל: היתכן שסגולתו של הבורא אינה פועלת עלינו חלילה? שנשארים אנו עריריים מהשפעתו? לא, לא יתכן! ובכל זאת, זאת עובדה!
נסביר במשל קצר, אדם בא אל הרופא מה לך שאל הרופא, אך אינו מקבל תשובה שפתיו של החולה דובבות אבל לא נשמע כל קול – צרוד הוא לחלוטין, דלקת חריפה במיוחד, הרופא אינו מתרגש יש בידיו תרופת פלאים. רושם הוא כדורים לגרון הם גם טעימים הוא מוסיף, אחד בכל שעה מחר תרגיש הקלה, מחרתיים שיפור, בעוד שלושה ימים תבוא, ביום השלישי הלה מופיע, מניע שפתיו כגד, בא לבקש עוד כדורים, חידוש למרשם מתפלא הרופא שמע מקרה כזה עוד לא היה לי, לא חל שום שיפור איך יכול להיות! לקחת את הכדורים?!
בקושי שמע את הצפצוף שהשמיע דוקטור אני סובל, כאוב לי הגרון, והיה לי קשה מאוד מאוד לבלוע אותם. לבלוע? מזדעזע הרופא מה פתאום לבלוע? כדורים לגרון זה למציצה אהה הנה התשובה אנו בולעים את הזרת יציאת מצרים לכן אין היא פועלת את פעולתה אומרים אנו בחצי פה בחטף במלמול אדיש, ואיך נושפע?
הזכרת יציאת מצרים אינה פועלת כלחש קסמים. היא פועלת כל טיבה לקחי אמונה, והשגחה, יד ה' שכר ועונש גאולה ונבואה תמצית של כל יסודות הדת, אם מדעים למשמעויותיה אם מעיינם בהם וממצים אותם, אם הם ככדור מציצה , אבל מי שבולע אותם איך יקבל את ההטבה. מזכירין יציאת מצרים אומרת המשנה, מזכירן, מלשון זכירה לדעת מה אומרים, רק כך תפעל פעולתה!…
ובשבועות אלו, בהן קוראים אנו על תהליך יציאת מצרים וניסיו, עלינו להעמיק בהם וללמוד את השפעתם ומשמעותם, להפיק את לקחם ולהשרישו בליבנו!
שבת שלום ומבורך,
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
