הרב שמעון בן יצחק בדברי תורה לפרשת 'במדבר'

הרב שמעון בן יצחק בדברי תורה לפרשת 'במדבר'

פרשת "במדבר"

דברי תורה פרשת במדבר ופרקי אבות פרק ו'

 

 

מובא במשנה מסכת אבות פרק ו':

 

שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם: רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו, נקרא ריע אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות, משמח את המקום משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות.

 

כידוע אנו נמצאים בשבת שלפני חג השבועות שזו נקראת שבת כלה; הדבר דומה לכך שכאשר בגרוזיה היו מביאים את הכלה לבית הכנסת לברך אותה לפני החתונה, לאחר מכן באמצע השבוע בדרך כלל ביום רביעי היו מקדשים ועורכים חופה וקדושין כדת מו"י , אזי השבת לאחר מכן נקראת שבת חתן, הוא הדין גם כאן שאנו נמצאים בשבת זו  שלפני יום הנישואין של על ישראל שהוא חג השבועות, לא בכדי אנו קוראים את הכתובה לפני הוצאת ספר התורה ושם אנו נזכרים מחדש ב-וארשתיך לי לעולם וכו…     ולאחר מכן שבת חתן.

 

כעת פרשת במדבר מלמדת אותנו שכל מי שרוצה ללמוד תורה חייב לשים עצמו כמדבר שאין שם לא צומח ולא מים, היינו להמעיט עצמו מתענוגי העולם הזה, וכאמור במסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ה ובפרקי אבות:

כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל.

 

אזי אם אדם זוכה לשים עצמו כמדבר , זוכה לכתר תורה אמיתי, אך אכן יש ללמוד לשמה, וכמאמר דוד תהלים פרק סט

 

וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְקֹוָק עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ:

 

דוד אומר אני מתפלל לשם ה' לשמה, לכן כאשר אני מתפלל, קבל את תפילתי!!;  ניתן לומר מי הוא זה דוד בכלל שבא ודורש שיקבלו את תפלתו ? יש לומר כיון שדוד מתפלל ל-"באמת ישעך",  כלומר אני מתפלל למען ישעך היינו ברגע שה' יושיע את השכינה מהגלות הרי  שכינתא בגלותא וכמו שאנו קוראים בתיקוני זוהר הקדמה דף יז עמוד ב

אנת חשיבת דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא בביתא דילי, ועאלנא בישובא, לאו הכי, דלא עאלנא כל זמנא דאנת בגלותא הרי לך סימנא שראשי נמלא טל ה"א שכינתא בגלותא.

תרגום:{את חושבת שמיום שנחרב בית המקדש אני נמצא בביתי ולן במיטתי? לא כך, אל כל זמן שאת בגלות ראשי מתמלא בטל} כלומר שגם ה' עצמו היינו השכינה נמצאת בגלות, לכן בא דוד ומתפלל למען ישעך, לא על עצמו לא על אחרים אלא ברגע שאתה תושיע את השכינה, מסתמא מייד באופן אוטומטי כל בני ישראל יוושעו, וזהו ה-לשמה האמיתי.

 

איברא  נאמר ברמב"ם הלכות תשובה פרק י:

 

כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה, וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה, ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

 

ולכך אכן כיון רבי אלעזר בן עזריא בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד א

 

תנא; אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו – לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי. הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא. ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה.

 

הרי למדנו שרבי אלעזר סבר הגם שמתוך שלא לשמה בא לשמה זו דרגה פחותה יותר, אך באמת המעלה הגדולה ביותר שאכן נלמד תורה דווקא לשמה             ואכן ה' יזכנו לשבת באהלה של תורה תדיר אכי"ר.

שבת שלום וחג שבועות שמח במתן תורתנו ונצירתה לעולם ועד,

 

שמעון בן יצחק בהכ"נ "אוהל יצחק"  קרית אתא  כל טוב וחג שמח.

 

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*