פרשת וישב
ר׳ שמואל ממונקץ הוזמן ע״י מלך אוסטריה לארמונו יחד עם הכומר בנוגע לסוגיה האם חיה יכולה לשנות את טבעה. ר׳ שמואל אמר שאין סיכוי והכומר התעקש שזה אפשרי ועוד איך. המלך העמיד פרס מכובד לזוכה ונתן לצדדים 60 יום להוכיח התכנות.
לאחר 60 יום נפגשים כולם והמלך שואל את הכומר האם הוא מוכן. הכומר עונה כי החתול שלו יגיש את ארוחת הערב. פתאום כולם משתאים למראה החתול ההולך על 2, מגיש מנה ראשונה, מנה עיקרית, מפנה את הכלים והכומר מרגיש את הניצחון בכל חמשת חושיו. המלך ניגש לר׳ שמואל ואומר לו ״עכשיו תורך״. ר׳ שמואל שולף קופסא קטנה בה היה עכבר ומשחרר אותו לרצפה. החתול בדיוק נכנס לחדר עם סיר של מרק חם וכשהחתול קולט את העכבר, הוא זורק את הסיר לאויר והסיר הרותח נוחת ישר על ראשו של הכומר והחתול טס לעבר העכבר. ״אתה רואה אדוני המלך, בהמה נשארת בהמה. היא לא תשתנה לעולם״.
גם בדורנו אם אדם רוצה להכנס למסלול של גאולה, הוא חייב פיתוח כלים רוחניים לשלוט ביכולת הבהמית שבו. ואם מישהו חושב שהסיפור הנ״ל לא חל על הרוב המכריע של בני האדם, היה ראוי שיעמיד לו האדם מראה גדולה יותר בביתו כדי שיבין איך הוא נראה, או שיעמיד תמונה גדולה של צדיק כדי שיידע איך צריך להראות וכל זה כדי להבין מי שולט במה.
הנתונים היבשים מראים כי 99.99% מהאנושות הם ברשות ליבם. הם לא ממש שולטים בעצמם, וכל הנסיונות של ״חיוכים, איפוק וסובלנות צבועה״ מתגלה מהר מאד כתרמית, כשקופץ לנו אתגר של ממש לחיים בתמונה של נשים, כסף וכבוד. הסיפור של יהודה ותמר ממש לא מקרי ולא במקרה מופיע מיד לאחר ירידתו של יוסף לחושך נפשי לאחר חלומות ענקיים.
אחד מיסודות הטבע היהודי הוא, מנהיגות. מנהיג יודע להכיר בטעות ולהודות בכך בפומבי. יהודה מבין שטעה אבל לא מהסס לרגע ומתוודה בגלוי על מעשיו ללא שום טיוח. כך גם האדם במסע לגילוי העצמי של כוחות הנפש, אל עבר היעד הראשון של ראיית המציאות שמעבר, צריך יסודות איתנים. מאחר ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, תשימו לב כי מהרגע שיוסף נכנס לבית האסורים, המס׳ 3 חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים. ״שלשה ימים, שלשה שריגים, שלשה סלים, ויהי ביום השלישי״ למעשה כל יסוד בטבע מורכב משלושה רכיבים. לדוגמא: אטום מורכב מאלקטרון, פרוטון וניוטרון. תורה, עבודה וגמ״ח. המקרים המופיעים בפרשה תחת הספרה 3, מסמלים את תהליך בניית היסודות לגאולת האדם, את ההזדמנות לפיתוח היסודות לגאולת האדם כפי שנקרא בלשון חז״ל, משיח בן יוסף.
כל המהלך קורה ביום השלישי מפתרון חלום השרים, ״יום הולדת את פרעה״ – יום הולדת הוא יום שבו המזל שלך גובר וביכולתך להשתנות. והכל תלוי בהכנה שעשית. ביום הזה שר האופים מת – כך בשלב הראשון לתחילת גאולתו של האדם. כל מה שמטפיח רצונות עצמיים, השליטה הבהמית שבך, מתה. שר המשקים עולה לגדולה -ואין משקה אלא ביין, שזה שורש הבינה. שורש כל היכולות של האדם המקבל נסיקה כלפי מעלה. כשעולים למעלה יש תמיד נטיה לשכוח את העבר. וזה מה שקרה לשר המשקים.
במציאות של גאולה, האדם רואה בחוש כי הכל כאן טוב גמור, אין עוד מלבדו והבורא יתברך מהווה ומחייה את כל המציאות. תכונת ההתבטלות מובילה אותך אט אט לעצמאות מחשבתית והתנהגותית. בדיוק לשם כך צריך שפה חדשה ובדיוק מסיבה זו באה תורת החסידות. צריך כלים שונים לגמרי ממה שאנחנו עוסקים אתם כיום. כדי אדם יזכה להגיע ליום שבו תורה חדשה מפיו תצא, הוא חייב לפתח כישורים ויכולות כגון: להיות צדיק, אמונה, יראה, ענווה, אהבה, זכרון, ואם נשאל איך, כל אדם צריך 1) ללמוד להקשיב לעצמו ולכל אדם. 2) להתבונן על כל מה שעבר עליו וסביבתו. 3) ללמוד להפנים על מה שהתבונן. 4) לדעת מה נכון לממש בפועל מתוך הכלים הקיימים ברשותי.
אנחנו בדור שמטרתו העיקרית הינה התקשרות והתחברות עצמית וחברתית בכדי לזכות לחיים של משמעות. חיצוניות התורה רלוונטית, רק כשהיא באה מתוך הפנימיות. ויה״ר שבשבת זו, תאיר נשמתנו באור חדש לתחילת מעשינו בעולם הבא, כאן בעולם הזה, אמן.
ר' דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד
