פרשת "שלח לך"
בפרשת השבוע אנו קוראים: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל" וגו'.
נאמר במדרש: אין לך חביב לפני הקב"ה כשליח המשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצליח בשליחותו, ואין לך בני אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונותנין נפשם להצליח בשליחותן, כאותן שניים ששלח יהושע בן נון, שנאמר: "וישלח יהושע בן נון מן השיטים שנים אנשים" וגו' ומי היו? שני רבותינו אלו פינחס וכלב, והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן, אבל שלוחים ששלח משה רשעים היו.
משמע מהמדרש המובא כאן, שרוצה להראות ההבדל שבין המרגלים ששלח משה למרגלים ששלח יהושע, ולכאורה מתעוררים כאן כמה תמיהות:
א. אחרי שראה יהושע את החורבן הגדול שעשו המרגלים ואת העונש שקיבלו הם ומשפחותיהם וכל ישראל, למה שלח עוד פעם מרגלים, הרי היה צריך לחשוש שגם מהמרגלים שהוא שולח יכול להיות רע לעם ישראל?
ב. ועוד יש להבין על הפסוק: "כולם אנשים" וגו' מפרש רש"י: ואותה שעה כשרים היו, ואח"כ בפסוקים הבאים (פסוק כ"ו) על המילים: וילכו ויבואו, מפרש רש"י להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה, יוצא מפירוש רש"י שגם בהליכתן הם היו כבר רשעים והרי לפני כן רש"י אומר שאותה שעה כשרים היו?
ג. לכאורה צריך להבין מה בעצם היה חטא המרגלים, הרי משה ציווה אותם לתור את הארץ כמו שאומר הפסוק: "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב: ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה" וגו', "השמנה היא אם רזה" וגו' "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ" וגו' ע"כ והרי בדיוק כך הם עשו ובאו ואמרו למשה את האמת וא"כ מה היה חטאם?
אלא אפשר לפרש שחטא המרגלים היה לא זה שהם באו ואמרו מה שהם ראו בארץ ישראל, שהרי לשם כך הם נשלחו וזה היה חובתם לומר זאת, אלא שהם הוסיפו דברים ופרשנויות משלהם "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו" וכו', דבר זה לא ביקש משה מהם וזה לא תפקידם, הם עירבו את שיכלם וזה היה חטאם שלא האמינו בה' שהבטיח לעם ישראל להיכנס לארץ ישראל.
ועל הסתירה בדברי רש"י, אפשר לומר שכל עוד הם בפועל לא חטאו וזה היה אצלם רק במחשבה עדין ה' לא החשיב זאת להם כחטא ולכן באותה שעה לפני שדיברו סרה על הארץ עדיין כשרים היו אבל, לאחר שדיברו סרה על הארץ וכבר חטאו, אז המחשבה הראשונה גם הצטרפה לחטא, כמו שכתוב בגמ' (מסכת קידושין מ.) על מה שכתוב שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה, אבל מחשבה שעושה פרי (שקיים מחשבתו ועשה. רש"י) הקב"ה כן מצרפה למעשה.
וכבר חטאו, אז המחשבה הראשונה גם הצטרפה לחטא ולכן ביציאתם ובביאתם כבר נקראו רשעים, כי הקב"ה צירף את מחשבתם למעשה ונקראו אז רשעים ולכן לא פחד יהושע לשלוח מרגלים כי המרגל האחד היה כלב, שהוא לא חטא בזמן משה, והשני היה פינחס הוא אליהו שבוודאי בטל לפני ה' ולא יעשה עוולה בשליחותו.
ויהי רצון שנזכה לקיום היעוד "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים על בנים על אבותם" במהרה בימינו אמן.
שבת שלום.
הרב יוסף יצחק מירילשוילי הי"ו מחולון
