פרשת ויקהל פקודי
"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"
על לשון הכתוב שלפנינו מעיר המלבי"ם במתן תורה בסיני התאחדו כל בני ישראל ככתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" ודרשו על כך חז"ל כאיש אחד בלב אחד אולם כשחטאו ישראל בחטא העגל נתפרדה החבילה והשטן המקטרג גרם לפרוד ולמחלוקת בקרב שבטי ישראל.
והנה ידוע שהקמת המשכן נועדה בין השאר לכפר על חטא העגל של בני ישראל, משום כך ישתדל משה להקהיל את כל עדת בני ישראל בשעה שהודיע לעם על מלאכת המשכן כדי להחזיר בכך את העטרה ליושנה ולהשיב על כנה את אחדות ישראל כבימי מתן תורה. חכמינו ז"ל אמרו במכסת יומא (ט:) שבית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם. כדי למנוע מצב זה בקרב שבטי ישראל מקהיל משה רבינו כשבא להודיע לעם על הקמת משכן השכינה המסמל את אחדות ישראל את "כל עדת בני ישראל" בכך מרמז המנהיג הדגול של עמינו לדורות הבאים שגורל המשכן והמקדש הבא אחריו שתשרור אחדות אמיתית וכנה חרף העובדה שיש בישראל שנים עשר שבטים יחושו הכל שהם שייכים ל"עדת בני ישראל".
"אלה פקודי המשכן משכן העדות" רש"י עומד על כפל הלשון "המשכן משכן" ולמדים מכאן שהכתוב רומז "למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהם של ישראל" רבינו בחיי מוצא בכתוב שלפנינו רמזים על שלוש תקופות בתולדותינו שבהן זכו ישראל למשכן או למקדש א) "משכן" בגמטריה 410 כנגד השנים שבהן עמד בית המקדש הראשון על מכונו ב) "המשכן" בצירוף חמש האותיות של מילה זו בגימטריה 420כנגד השנים שבהם עמד על מכונו בית המקדש השני ג) "העדת" בגימטריה 479 כנגד השנים שהיה קיים המשכן עד להקמת בית המקדש .
שנינו במסת יומא דף כא עמוד ב חמישה דברים האלו היו במקדש ראשון ולא היו בשני ארון כפורת וכרובים אש תמיד ושכינה ורוח הקודש ושאילה באורים ותומים.
מעיר על כך ה"חתם סופר "מאמר חז"ל זה מרומז בפתח פרשת פקודי "אלה פקודי המשכן משכן" "המשכן " מרמז לבית המקדש הראשון ו "משכן " מרמז לבית המקדש השני ונכתבה המילה השניה בלא האות ,הא" כדי לציין שבבית המקדש השני חסרו חמישה דברים חשובים שהיו קיימים בבית המקדש הראשון.
"אלה פקודי המשכן משכן העדת" מפרש רש"י המשכן שתי פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהם של ישראל.
אדם ירד מנכסיו ונעשה עני ולא ידע מה ילד יום. באחד הימים אמרה לו אשתו שנשארו בידיה התכשיטים היקרים מהימים שהיו עשירים והם שווים הון רב ואם כי תכשיטים האלו יקרים לה מאוד היא מציעה שימשכנו אותם וישוב לנסות את מזלו במסחר. הבעל הסכים להצעת אשתו ושלח ידו במסחר ורווח להם מעט ושוב היה בביתם לחם לאכול ובגד ללבוש. באחד הימים פנה הבעל לאשתו ברוך השם שיש לנו פרנסה אמנם לא חזרנו להיות עשירים אבל לא חסר לנו מאומה. אשתו ששמעה זאת פרצה בבכי ואמרה לו מדבריך הנני רואה שהזמן שעבר השכיח ממך את העובדה שהסכמתי למשכן את כל התכשיטים ומדבריך לא ניכר כל רצון לנסות להשיג את התכשיטים בחזרה, מסתפק אתה במעט שיש לנו ואינך חפץ להשיג כסף לפדותם, אין זאת אלא ששכחת מהם ועל כך אני בוכה ומצטערת.
מסביר על כך רבי אברהם בעריש פלאם תלמידו של המגיד מדובנה – בעבר היו לבני ישראל משכן ומקדש שבהם היו עובדים את בוראם, השכינה היתה שורה בהם והיו עובדים את בוראם מאהבה, על הפסוק: "אלה פקודי המשכן משכן העדת" דורשים חז"ל שיש בפסוק זה רמז למשכן שהתמשכן פעמיים בשי בתי המקדש שנחרבו בעוונותיהם. והנה אנשים התרגלו בשנות הגלות הארוכות להתפלל וללמוד וחלקם אף מרוצים מהישגיהם הרוחניות אורך הגלות השכיח את הזיכרון של בית המקדש את העובדה שפעם היינו עשירים מאוד ברוחניות בהשראת השכינה ובקרבת השם. מוטל על כל אחד לזכור שלא להסתפק בהישגיו הרוחניים אלא להשתדל שבזכותו תגיע הגאולה השלימה ויבנה בית המקדש בקרוב.
השבת שבת "החודש" שזה חודש ניסן חודש הגאולה והנסים בניסן נגאלו אבותינו ובניסן עתידים ליגאל אמן.
שבת שלום פסח כשר ושמח לכל עם ישראל
הרב משיח מיכאלי הי"ו מקרית מלאכי
