פרשת "צו"
שבת פרשת צו – שבת זכור ערב פורים
"ויהי בימי אחשורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" (אסתר-א').
אנו נמצאים בשבת זכור ערב פורים תשע"א הבעל"ט, והימים הם ימי שמחה וששון כפי שציוו אותנו מרדכי היהודי ואסתר המלכה, אשר לא יסורו מזרענו ימי שמחה אלו.
בואו ונראה היאך התגלגלו הדברים עד שהקב"ה מציל את עם ישראל מידי אחשוורוש וחבריו.
לאחר חורבן בית המקדש הראשון ולאחר כמעט 70 שנה, לפני שבונים את בית המקדש השני כפי שהובטח, בשנה הראשונה למלך כורש מלך פרס, מכריז המלך כורש שהקב"ה נתן לו את המלכות והוא ציווה עליו לבנות את בית המקדש השני. הוא מבקש מכל היהודים באשר הם לבוא ולהצטרף לבניית בית המקדש. ואכן, בשנה זו עלו לירושלים כ- 42000 יהודים מלבד הנשים והטף. המלך כורש עוד הוציא את כלי בית המקדש אשר לקח נבוכדנאצר והביא אותם לדניאל שיקח עימו לירושלים.
בחודש תשרי של אותה שנה היתה שמחה גדולה בירושלים, כאשר העם בנו מזבח לה', עוד טרם שנבנה בית המקדש והקריבו קורבנות כפי שהיה צריך וחגגו את חג הסוכות כהלכתו וכמשפטו. ובינתיים עשו את כל ההכנות לבניית בית המקדש השני ולקחו אנשי מקצוע לכל הנושאים הדרושים לבניית המקדש. אלא כפי שנאמר, טרם הגיעה העת לבניית המקדש עד שלא יעברו 70 שנה מחורבן בית המקדש הראשון.
הגויים אשר ישבו סביבות ירושלים, לא אהבו את הרצון לבנות את בית המקדש, ומצאו כל מיני תחבולות להשבית את מלאכת הבנייה, וכך הושבתה הבנייה כל ימי מלכות כורש, כי כך רצה הקב"ה.
אחרי שלטון כורש עלה אחשוורוש תחתיו, רצו צוררי ישראל לנצל הזדמנות זו כדי שלא יבנה בית המקדש, ועל כן כותבים איגרת אל אחשוורוש בעצתו של המן הרשע, ובו מבקשים לא לעזור בבניית בית המקדש כדי שלא יהיו חומות מסביב לבית המקדש ומסביב לירושלים, כי אולי על ידי כך לא ירצו תושבי האזור לשלם מיסים למלך וכך יפסידו את מיסי ירושלים.
וכך בסופו של דבר מושבתת בניית המקדש השני.
הבנייה מתחדשת בסופו של דבר ע"י בנו דריווש השני שהיה בנה של אסתר המלכה, בשנת השנית למלכותו, כאשר תמו 70 שנות החורבן. אבל בדרך מנסה אחשורוש לחכות, להעתיק את הדברים שהיו לשלמה המלך בזמן מלכותו, לדוגמא – כסא שלמה.
המגילה כותבת בפסוק הבא: "על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה" כסא מלכותו של אחשוורוש היה בשושן הבירה. ותמוה הדבר, לא מצאנו בשום תקופה ששושן היתה בירתה של פרס? אלא, כך מספר המדרש: לשלמה המלך ע"ה היה כסא מיוחד במינו, אשר לא היה דומה לו בעולם. 7 מדרגות של זהב היו לו, וכל מדרגה היתה משובצת באבני חן נפלאות. בשני צידי הכסא עמדו גפנים של זהב ועל ראש הכסא היתה מנורת זהב. היו בכסא שני אריות חלולים ממולאים במיני בשמים וריחות טובים, שבשעה שעלה המלך על כסאו היה המנגנון מתחיל לפעול והיו הבשמים מתפזרים על המלך. על יד האריות היו כתובים פסוקים מן התורה המזרזים את הדיין לדון בצדק. כשהיה המלך רוצה לעלות על הכסא, היה הנשר פושט כנפיו לתמוך במלך, וכשהיה יושב היתה יונה של זהב נותנת בידו ספר תורה והאריה מן הצד השמאלי היה מושיט את ידו ונותן הכתר בראשו של המלך, ומיד הנשרים היו פורשים כנפיהם למעלה מראשו, והיו עושין כמין אוהל על ראשו.
לאחר מלכותו של שלמה המלך, באחת המלחמות בין ירושלים למצרים, נלקח כסא זה בשבי למצרים על ידי המלך פרעה. כאשר ניסה פרעה לעלות על הכסא הכיש אותו האריה שבכסא ופרעה נפל ונעשה נכה, מאז לא העיזו לעלות עוד על הכסא לקיים מה שנאמר: "על כסאו לא ישב זר". אחשורוש בנה כסא מלכות כמו של שלמה, אך מרוב שהיה כבד ואת העבודה עשו אומנים שחיו בשושן, אזי לא יכלו להעביר אותו לבירה ולכן נשאר הכסא בשושן ושם ישב המלך במקום לשבת בעיר הבירה של פרס.
נאחל לכולם חג פורים שמח ונזכה לגאולה השלימה ולבניין בית המקדש אמן.
ר' אהרון מור הי"ו אשדוד
