פרשת עקב
יסוד כל היסודות – יראת ה׳
״ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלקיך״ (דברים י, יב) וחז"ל בכמה מקומות בש"ס נתנו פירושים שונים לפסוק זה מנחות (דף מג:) רבי מאיר לומד מאה ברכות אל תיקרי מה אלא מאה ועוד למדו חז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים נדה (דף טז:) מגילה (דף כה.) ברכות (דף לג:) וצריך להבין האם יר"ש זה כל כך פשוט? "מה ה' שואל מעמך"? הגמ' אומרת כן, למשה רבינו זה מלתא זוטרתא. וכי בשל כך הוא יכול לדבר כך לעמ"י? הוא לא הכיר אותם? הרי אמר להם מקציפים הייתם את ה' מיום דעתי אתכם? ״לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו, שנאמר !קהלית ג, יד): ׳והאלקים עשה שיראו מלפניו״ (שבת דף לא:) ״אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר, אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר: ׳ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה׳ וגו'״(שבת שם) בדברי חז״ל אלו: ״לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו״, מבואר לכאורה שתכלית הבריאה היא יראת שמים. אולם מאידך, מצינו בדברי חז״ל במקומות רבים שתכלית הבריאה היא התורה, ובעבורה נבראו שמים וארץ, וכפי שאמרו (פסחים דף סח:) נדרים(דף לב.) ״אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ירמיהו לג,) "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי,״, וכן כתב רש״י על הכתוב (בראשית א, א): ״בראשית ברא אלוקים״ ־ ״כמו שדרשוהו רבותינו ז״ל בשביל התורה שנקראת ׳ראשית דרכו׳״. (בראשית רבה) מעתה יש לתמוה, מהי תכלית הבריאה האם ״כדי שייראו מלפניו״, או שמא ״בשביל התורה שנקראת ראשית״? באופן דומה יש לתמוה על מה שאמרו חז״ל: ״אין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד״, שלכאורה הדברים נסתרים מדבריהם במקום אחר (ברכות דף ח.): ״מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב״ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד״. ומעתה יש לתמוה, האם אין לו לקב״ה בעולמו אלא ״יראת שמים בלבד״, או שמא אין לו אלא ״ארבע אמות של הלבה בלבד״? ויש להבין היאך מתיישבים דברי חז״ל אלו עם אלו. במה תחילת דינו של אדם? גמרא בקידושין (דף מ:) סנהדרין (דף ז.) ״אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה״, והקשו התוספות שם (ד"ה אין), ממה שאמרו בגמרא בשבת (דף לא.): ״בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה?״, דהיינו שתחילה דנים את האדם על יושרו ויראתו מן החטא במשאו ומתנו, ורק לאחר מכן על דברי תורה? ותירצו, שאמנם בתחילה שואלים אותו על משאו ומתנו, אולם כאשר נפרעים ממנו – אין נפרעים ממנו תחילה אלא על דברי תורה.
והדברים טעונים ביאור, אם דברי תורה חשובים יותר משאר עניינים, ולפיכך נפרעים עליהם תחילה, מדוע גם לא ישאלו אותו עליהם בתחילה? ואם יושרו ויראתו מן החטא חשובים יותר – מדוע נפרעים ממנו תחילה על דברי תורה, ולא על עניינים אלו? עוד יש להקשות על מה שאמרו חז״ל: ״אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה״,