Archive
ר' יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'שופטים'
פרשת שופטים 'שופטים ושוטרים תתן 'לך'- המילה 'לך' בציווי זה לכאורה מיותרת שהרי אפשר היה לכתוב "שפטים ושטרים תתן בכל שעריך" בלי המילה 'לך' ולכאורה מיותרת היא. בעל האגרות משה
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'
פרשת ואתחנן עשרת הדברות נאמרו בתורה פעמיים, בפרשת יתרו ובפרשתנו, ויש בהם מספר שינויים. וכמו כן בעשרת הדברות בפרשת יתרו לא מופיעה האות טי"ת, ובפרשתנו מופיעה היא פעמיים "בזרוע נטויה"
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים שבת פרשת דברים נקראת גם 'שבת חזון'. השבת מכונה כך על שם ההפטרה הנקראת בה הפותחת במילים 'חזון ישעיהו בן אמוץ'. ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני של עם ישראל
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'עקב'
פרשת עקב יסוד כל היסודות – יראת ה׳ ״ועתה ישראל מה ה׳ אלקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלקיך״ (דברים י, יב) וחז"ל בכמה מקומות בש"ס נתנו פירושים
הרב פנחס מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'ראה'
פרשת ראה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום". דרשו על פסוק זה שהקב"ה נותן לעם ישראל 30 יום (לפניכם – ל' פניכם) קודם חודש אלול כדי שיוכלו לחזור בתשובה. השבת היא
ר' אליעזר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ואתחנן'
פרשת ואתחנן ואתחנן שבת נחמו בסיום אחד מהסמינרים שנערכו בירושלים סמוך ל- ט' באב אחד מהמשתתפים אמר לרב שהוא מבקש לשאול שאלה. אמר לו הרב בבקשה, שאל הבחור שהוא שם
הרב גבריאל מנחם בדברי תורה לפרשת 'דברים'
פרשת דברים השם הנוסף לחומש דברים הוא ספר המלחמות (הרוקח עה"ת דברים ב, י) כי עיקר המסופר בו ענייני מלחמות ישראל (וכשם שחומש בראשית – הישר על שם האבות –
