פרשת דברים
שבת פרשת דברים נקראת גם 'שבת חזון'.
השבת מכונה כך על שם ההפטרה הנקראת בה הפותחת במילים 'חזון ישעיהו בן אמוץ'. ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון, מצב כזה שהוביל לחורבן בית המקדש.
בקשר לשבת זו ישנו פתגם של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זיע"א שבשבת חזון מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי על מנת לעודדו לשפר את מעשיו לזכות לבניין הבית.
הרבי מליובאוויטש מסביר שמכיוון ששבת חזון יוצאת תמיד בשבת פרשת דברים משמע שיש קשר ביניהם. ספר דברים נקרא ספר 'משנה תורה'. למרות שהכל תורה אחת היא, משנה תורה שונה משאר החומשים הקודמים, בכך שהיא נאמרה לדור שנכנס לארץ ישראל, שאותם היה צריך להזהיר על עניינים מסוימים, דברים שעם דור המדבר לא היה צורך להזהיר אודותם. ההבדל שבין דור המדבר לבין הדור שנכנס לארץ ישראל הוא, שדור המדבר היו 'דור דעה' האנשים היו בדרגתו של משה רבינו שהייתה לו ראייה באלוקות, מה שאין כן אנשי הדור שנכנסו לארץ לא הייתה להם ראייה באלוקות מכיון שהיתה להם נגיעה בגשמיות ולכן היה להם רק שמיעה בלבד כמו שכתוב 'ועתה ישראל שמע'.
ההבדל בין ראייה לשמיעה הוא: שראייה היא אינה מוגבלת, זאת אומרת כאשר האדם ראה משהו אי אפשר להזיזו ממקומו ולהחדיר בו ספיקות בדבר, מכיוון שהוא בעצמו ראה אותו. מה שאין כן כשאדם שומע דבר מסוים למרות שהשמועה נקלטת טוב במוחו, בכל זאת אפשר לערער לו את זה באמצעות קושיא. יוצא שגם בשעה שלכאורה העניין נקלט אצלו בשמיעה, הוא עדיין בהגבלה.
ולכן אנו רואים שבמשנה תורה נאמר לדור שנכנס לארץ ציווי על מסירות נפש וכדומה מכיוון שהייתה להם רק שמיעה באלוקות ולא ראייה , בשונה מדור המדבר שלא היה צורך לצוות עליהם את הדברים האלו.
עם זאת, היה גם יתרון של הדור שנכנס לארץ על דור המדבר שעליו נאמר 'כי לא באתם עד אתה אל המנוחה ואל הנחלה' הכוונה על שילה וירושלים , שדור המדבר עם כל המעלה שלהם הם לא זכו להיכנס לארץ, מה שאין כן הדור שנכנס לארץ זכו לכך משום שדווקא מתוך הירידה עצמה שעם ישראל התחילו לבוא במגע עם דברים גשמיים בדרגות נחותות, שם ניתנה להם ההזדמנות לבצע את הכוונה האמיתית של בניין מנוחה ונחלה.
יוצא מכך ששבת פרשת דברים מציין שני דברים הפכיים מצד אחד ירידה גדולה ומצד שני מתוך הירידה הגדולה באה העלייה.
וכך זה גם בשבת חזון שמצד אחד השבת הזו חלה בתשעת הימים ויתירה מזו היא גם שבת שלפני תשעה באב זמן החורבן, ומצד שני דווקא על ידי הגדולה הזו, עתידה לבוא תכלית העלייה שמראים לכל יהודי בשבת חזון את בית המקדש השלישי שהוא נעלה משני המקדשים הקודמים.
ידועה תקנתו של כ"ק הרבי מליובאוויטש לעשות סיום מסכת בכל יום מימי תשעת הימים. בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של בעל "המנחת אלעזר" ממונקאטש שפירש את מאמר חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" – ש"ממעטין" את ענייני העצבות של חודש אב ע"י השמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו סיומים בימי תשעת הימים מדי יום ביומו ובכל מקום ומקום שניתן, בהתבסס על הנהגת האדמו"ר הרש"ב נ"ע שנהג בכל יום מימי תשעת הימים לסיים מסכת.
יהי רצון שימים אלו יהפכו לימי ששון ושמחה ונכה לבניין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו בגאולה האמיתית והשלימה בביאת מלך המשיח בקרוב ממש.
שבת שלום
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
לע"נ שרה בת מיכאל וציפורה אשת סימון
