פרשת ואתחנן
ואתחנן שבת נחמו
בסיום אחד מהסמינרים שנערכו בירושלים סמוך ל- ט' באב אחד מהמשתתפים אמר לרב שהוא מבקש לשאול שאלה. אמר לו הרב בבקשה, שאל הבחור שהוא שם לב שבאחד מהקטעים שמופיעים בתפילת יום ט' באב כתוב כך: נחם השם אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והשוממה הבזויה והחריבה, יושבת, וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה.
שאל הבחור: כבוד הרב הבט וראה את העיר הקודש, ירושלים, בכל מקום בתי כנסיות ובתי מדרשות ישיבות קטנות וישיבות גדולות, תלמודי תורה וסמינרים לבנות, פאר והדר בכל שכונה ובכל רחוב כמעט, אז איפה האבלה והשוממה, איפה החרבה, ובטח שלא בזויה. כבוד הרב עולם התורה פורח, לא היה מעולם מצב כמו שיש כיום בעיר הקודש, מדוע אין לנו הכרת הטוב על מה שיש?
הרב הופתע מהשאלה, חשב כמה רגעים ואמר לבחור: אמשול לך משל, תאר לך, אומר הרב לבחור, אולם אירועים יוקרתי שעוצב ברוב פאר והדר, כלים מפוארים סידורי פרחים יוקרתיים מפות ווילונות מעוצבים ובמרכז כיסא כלה מהמפוארים שקיימים, הצלמים רצים ומנציחים כל רגע וכל תנועה של הנכנסים וכמובן את המשפחות משני הצדדים, הכל מונצח והכל מוסרט. השעון מראה על השעה שאמורה להתחיל החופה והחתן עדיין לא באולם, החתן עדיין לא הגיע, יצא בליווי הנהג לצילומים ללא הכלה, ועדיין לא שב לאולם. מנסים לצלצל לנייד, אך הנייד מנותק, כולם כבר מתלחשים והלהקה מנגנת שוב ושוב את מנגינת הכניסה של החתן לאולם, אבל הכניסה לאולם ריקה ושוממה.
אב החתן יוצא מהאולם לחפש את בנו לאחר דקות ארוכות חוזר לאולם כשהוא חיוור, עולה לבמה ומודיע לקהל המוזמנים, רבותיי אני מודה לכל מי שהגיע ובקול שבור מוסיף בני החתן עבר תאונת דרכים קשה, והוא כעת בטיפול נמרץ מונשם ומורדם. זעקות שבר נשמעים מכל הכיוונים, הכלה מתמוטטת ומתעלפת, והנה לפתע עולה לבמה בעל האולם לוקח את המיקרופון ומודיע לכל המוזמנים רבותיי לא להתפזר, תיכף יוצא מנה הראשונה, ולאחר מכן מנת ביניים ומנה עיקרית ובסוף קינוחים טעימים ומפנקים, יש תזמורת רחבת ריקודים מעוצבת ובעוד כמה דקות נתחיל בחגיגות.
איך יגיבו המשפחה והמוזמנים? תסגור את המיקרופון, משוגע! והשאלה למה? הרי בעל האולם אומר אמת, נכון, בעל האולם אומר אמת אבל מי צריך את המנות והקינוחים ורחבת ריקודים כאשר החתן על שולחן הניתוחים. אמר הרב לבחור, נכון שיש בירושלים בתי מדרשות ובתי כנסיות, ישיבות כוללים וסמינרים אבל חסר הדבר העיקרי, חסר החתן. בית המקדש שעדיין עומד בשיממונו, אין שכינה, אין קורבנות, אין כהנים ואין שירת הלווים. לכן אנו מבקשים בתפילה 'נחם השם אלוקינו' כי ללא החתן אין שום ערך לאירוע…
המדרש במגילת איכה מספרת – כשחרב בית המקדש הגיע אברהם אבינו בליל ט' באב וראה את הבית בחורבנו, שאלו הקב"ה לאברהם מה לידידי בביתי? אמר אברהם אבינו להקב"ה, היכן בניי? אמר הקב"ה לאברהם חטאו לפניי, ולכן הגלתים בין אומות העולם, אמר לו אברהם כולם חטאו? לא היה ביניהם כשרים? לא היה ביניהם צדיקים? אמר לו הקב"ה לא רק שלא היה, גם הכשרים עברו עברות בזדון. אמר לו אברהם, היית צריך להסתכל על הטובים שבהם, אמר לו הקב"ה כולם היו רעים, אמר לו אברהם היה לך להסתכל בברית המילה שבבשרם, אמר לו חייך שכפרו בברית המילה ולא עוד שהיו שמחים במפלתם אלו של אלו.
מכאן למדו חז"ל, מה הכריע שבית המקדש יחרב? שלא ראו את מצוקתו וכאבו של השני, ולא רק, שלא עזרו תמכו וסייעו, ואפילו שמחו במפלתו של חבירו. אם היו שמחים בשמחת חברם ובהצלחתו של השני, בית המקדש לא היה חרב!! אהבת חינם והאחדות, היא ורק היא הערובה היחידה לבניית הבית השלישי, שייבנה במהרה בימינו , אמן.
שבת שלום ומבורך
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו אשקלון
לרפואת חנה בת מרים, בלה מלכה בת שמחה, יוסף חיים בן בת אל. לזיווג הגון: תמר מרים בת רינה, נחמה אביגיל בת רינה, בנימין בן בלה מלכה.